הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: נאם לזכר המת.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ספד.
מידע רנדומלי על הביטוי "ספד":
קריית האמנים צפת נוסדה עם שחרור צפת, במלחמת תש"ח. בעידודה של עיריית צפת התחילה קבוצת אמנים לשקם חורבות בשכונה הממלוכית חארת אל-ואטה (התחתונה, הנמוכה), על גבול הרובע היהודי ההיסטורי, לבנות גלריות ולפתוח תערוכות. גרעין אמנים זה משך לקריה עשרות אמנים נוספים. צפת הייתה לביתם של חלק מן האמנים, ויתרתם רק יצרו בקריה בהשראת רוח העיר, נופיה, מבניה ודמויותיה. הסדנאות הגלריות והתערוכות היו למוקד משיכה תיירותי לאורך תקופת פריחתה של הקריה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
את המיתוס האמנותי הצפתי המרוחק מזרמים של מרכזי אמנות אחרים בארץ ייחדה נוכחותה העקבית של אסכולת פריז היהודית.
משנות ה-70 ואילך ירדה קרנה של הקריה. דור המייסדים הלך לעולמו, חלק מהאמנים לא הסתגל לשינויי אופנות אומנותיות, התמסחרות, הצטרפות אמנים שאינם מן הדרג הראשון, תשתיות שהוזנחו ושינויים דמוגרפיים – כניסה של אוכלוסייה חרדית לקריה, כל אלה הולידו הליך גסיסה מתמשך.
שבעה חברו לגרעין האמנים המייסד של הקריה: שמשון הולצמן, אריה לרנר ואשתו הציירת חנה לרנר, אריה מרזר, יצחק פרנל, משה קסטל ומנחם שמי ואלו נעזרו בתמיכתו ועידודו של ראש העיר הראשון של צפת לאחר שוך קרבות תש"ח, משה פדהצור. במקביל לקבלת 'מסגד השוק' לצורך פתיחת 'התערוכה הכללית' להצגת מבחר מיצירותיהם של אמני הקריה הוקמה 'עמותת קריית-האמנים'. "כל האמנים אשר התיישבו בצפת של 1949 היו ממילא חברים באגודת האמנים בתל אביב, וכך התגבש קריטריון קבלת חברים חדשים המחייב כל מועמד להיות חבר באגודת האמנים הארצית כתנאי לקבלתו. חוק מכביד נוסף קיים בתקנון, המחייב כל חבר בקריית האמנים להיות בעל נכס בגבולות הקריה".