מייסד בנק דיסקונט
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מייסד בנק דיסקונט.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רקנאטי, ליאון רקנאטי.
מידע רנדומלי על הביטוי "רקנאטי":
רקנאטי (ידועה גם כריקנטי, רקנטי וריקנאטי; איטלקית: Recanati) היא עיירה (קומונה) בנפת מצ'רטה במחוז מארקה באיטליה, אשר נוסדה ב-1150 כתוצאה מאיחוד שלוש טירות. בשנת 1290 היא הכריזה על עצמה בתור רפובליקה עצמאית. במאה ה-15 התפרסמה בזכות היריד הבינלאומי שלה. במרץ 1798 נכבשה על ידי נפוליאון בונפרטה. בעיירה נולדו: המשורר הרומנטי ג'אקומו ליאופרדי, והזמר בנימינו ג'ילי.
בתקופת המחלוקות בין פרידריך ברברוסה והאפיפיור, גורשו מרקנאטי הרוזנים הפאודלים אשר שלטו באזור שלה. בשנת 1203 הם הוחלפו בפודסטה. בשנת 1228, כאשר האחיין של ברברוסה, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, היה בסכסוך עם האפיפיורים, רקנאטי תמכה בו, כך היא קיבלה את השליטה בשפת הים, ואת הזכות להקים נמל. בשנת 1239, רקנאטי תמכה באפיפיור, ובשנה שלאחר מכן גרגוריוס התשיעי נתן לה מעמד של עיירה ואת מושב הבישוף שהיה קודם לכן בידי העיירה אוזימו הסמוכה.
בראשית המאה ה-13 הייתה יריבות בין פרידריך השני (מבית הוהנשטופן) לבין אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (מבית ולף) אותו הדיח. באופן טבעי נתמך הקיסר פרידריך השני על ידי הגיבלינים בעוד הגואלפים התייצבו מאחורי אוטו. פרידריך השני היה גם יריב מר של האפיפיור על רקע עקרוני בניסיון להשלטת השררה של הרשות החילונית על הכנסייה. בשל כך נודה פרידריך מהכנסייה והגואלפים, מתנגדיו, הפכו באופן מובהק למפלגה פרו-דתית שבאופן עקרוני מעמידה את שלטון הרשות האפיפיורית מעל לזו הקיסרית.
מידע רנדומלי על הביטוי "ליאון רקנאטי":
ליאון יהודה רקנאטי (ביוונית: Λεόν Ρεκανάτι; 1890 – 1945) היה בנקאי, מייסד בנק דיסקונט, ומנהלו הראשון.
נולד ב-18 בדצמבר 1890 בסלוניקי שביוון, לשמואל, סוחר עשיר. למד בבית ספר למסחר, השתלב בעסקי המשפחה וניהל בית חרושת לטבק. בסלוניקי היה נשיא הקהילה היהודית, ציר מטעמה בסוכנות היהודית וחבר הקונגרס הציוני העולמי, וכן נשיא לשכת בני ברית.
ב-1934 עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו מטילדה וילדיו, ועם אחיו אברהם שמואל רקנאטי, שהיה אז סגן ראש עיריית סלוניקי, ולימים חבר כנסת מטעם חרות. ב-1935 ייסד עם שותפיו משה קרסו, אברהם חסידוף ויוסף אלבו, את בנק דיסקונט, שעסק בעיקר בהלוואות ליוצאי קהילת סלוניקי בארץ. מהשותפות המקורית בבנק נותרו רק משפחות רקנאטי וקרסו אשר באו ביניהם בקשרי חיתון. משפחת רקנאטי בראשות ליאון עסקה בניהול השוטף ומשפחת קרסו נותרה כבעלת מניות. הבנק הקטן התרחב במהירות בניהולו של רקנאטי השותף הבכיר, ותוך שנים אחדות היה לאחד הבנקים הגדולים של ארץ ישראל ב-שנות ה-40.
בנוסף לפעילותו העסקית היה פעיל במערכת ענפה של פעילות ציבורית ולאומית כחבר ההנהלה של קרן היסוד, חבר הנהלת אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר מועצת העדה הספרדית בתל אביב, מייסד ויו"ר החברה בנים לגבולם שפעלה למען התיישבות יהודים ספרדים על הקרקע, חבר פעיל במסדר "בני ברית", יו"ר הנהלת הקרן למתלמדים שיסד לשם תמיכה בתלמידים כישרוניים מחוסרי אמצעים.