אפודת נשים קצרה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אפודת נשים קצרה.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: בולרו, טוניקה .
מידע רנדומלי על הביטוי "בולרו":
הבולרו (Boléro) מאת מוריס ראוול הוא יצירה תזמורתית בת פרק אחד, אשר נכתבה ובוצעה לראשונה בשנת 1928 כמוזיקה לבלט. אופיה הריתמי והמלודי של היצירה שאול מריקוד הבולרו הספרדי, וייחודה בכך שהיא בנויה על מוטיב בודד החוזר על עצמו שוב ושוב בשינויים קלים בכל פעם. הבולרו נחשב ליצירתו הפופולרית והמושמעת ביותר של ראוול, אם כי אינה מייצגת את סגנונו.
הבולרו הוזמן מראוול על ידי הרקדנית אידה רובינשטיין, אשר ביקשה ממנו קטע לבלט בסגנון ספרדי. כוונתו המקורית של ראוול הייתה לעבד לתזמורת את היצירה "איבריה" מאת המלחין הספרדי אלבניס, אך משגילה כי אלבניס העניק את זכויות היוצרים לתלמידו פרדיננד אנריקה ארבוס, בחר לחבר יצירה מקורית המבוססת על ז'אנר הריקוד הספרדי – הבולרו. צעד זה אפיין את נטייתו משכבר של ראוול להשתמש ולחדש ז'אנרים קיימים, ובפרט סוגי ריקוד (כמו למשל ביצירותיו "פאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה", "מינואט עתיק", "הוואלס" והסוויטה קברו של קופרן).
היצירה בוצעה לראשונה בבניין האופרה של פריז ב-22 בנובמבר 1928 בהופעת להקת הבלט של רובינשטיין עם כוריאוגרפיה של ברוניסלבה ניז'ינסקה.
מבנה הבולרו בולט בפשטותו ומבוסס כל כולו על נושא מלודי אחד החוזר על עצמו שוב ושוב בשינויי תזמור בלבד, מלווה במקצב אחיד החוזר בעקשנות לכל אורכה.
מידע רנדומלי על הביטוי "טוניקה ":
תורת המוזיקה היא תחום במוזיקולוגיה, הכולל בתוכו מחקר היסטורי, אנתרופולוגי, ופסיכולוגי של המוזיקה.
תורת המוזיקה חוקרת כיצד "עובדת" המוזיקה: היא בוחנת את השפה והתיווי של המוזיקה, ומבקשת לזהות דפוסים ומבנים בטכניקות של מלחינים שונים הנבדלים בז'אנרים, סגנונות, או בתקופות היסטוריות. על מנת לזהות את הדפוסים, התאוריה של המוזיקה מזקקת ומנתחת את הפרמטרים הבסיסיים או האלמנטים של המוזיקה כגון: קצב, הרמוניה (פונקציה הרמונית), מלודיה, מבנה, צורה, מרקם, וכדומה. באופן כללי, תורת המוזיקה עשויה לכלול כל הצהרה, אמונה או תפיסה של, או על, מוזיקהאדם החוקר את המאפיינים הללו ידוע כתאורטיקן מוזיקה. חלק מהחוקרים משתמשים באקוסטיקה, פיזיולוגיה אנושית ופסיכולוגיה כדי להסביר איך ולמה המוזיקה נתפסת.
מרכיבי מוזיקה הם גובה צליל, מקצב או "פעמה", קצב, מלודיה, הרמוניה, מרקם, תזמור, גוון או צבע, איכויות הבעה (הדינמיקה וההבעה (ארטיקולציה)), וכן צורה או מבנה. בנוסף להם סולמות ו/או המודוסים, הקונסוננס והדיסוננס.
גובה צליל הוא תחושה סובייקטיבית, המשקפת בדרך כלל את הגובה הנמוך (תדר גל איטי) או הגבוה (תדר גל מהיר יותר) של צליל מסוים. בהקשר מוזיקלי, ישנם אנשים אשר ניחנו או פיתחו יכולת המכונה "שמיעה אבסולוטית" והם יכולים להקצות צליל בודד למקומו בסולם מוזיקלי. ניתן לשטות בתפיסת האדם את הצליל על מנת ליצור אשליות שמע. למרות המוזרויות התפיסתיות הללו, כמעט תמיד קיים קשר הדוק בין הדרך בה הצליל נתפס במוח האדם, לתדר הבסיסי שלו וקיים קשר (פחות הדוק) לרמת הלחץ של הצליל (הווליום שלו), לתוכן ההרמוני (המורכבות) של מנגינה/אקורד מסוים, ולקונוטציה ההיסטורית של גוון צליל מסוים שנשמע. באופן כללי, ככל שהתדירות של רטט הגל (גל הקול) עולה, כך הצליל הנתפס גבוה יותר וככל שהתדירות של רטט הגל יורדת, כך גובה הצליל הנתפס נמוך יותר. עם זאת, אפילו עבור צלילים בעלי עוצמה שווה, הגובה הנתפס ותדר הגל הנמדד אינם עומדים במערכת יחסים לינארית פשוטה.