בא בימים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: בא בימים.
זוהי הגדרה בת 8 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ישיש, זקן, קשיש, מבוגר, סבא, סב, גמלאי, פנסיונר, נכבד .
מידע רנדומלי על הביטוי "זקן":
נקבות: הסתגלות בינונית
בירדד קולי (הקולי המזוקן) הוא גזע של תת-המין כלב הבית. מוצאו של הבירדד קולי הוא מאנגליה ומסקוטלנד.
בירדד קולי הוא כלב בגודל בינוני עם פרווה באורך בינוני. גוף הכלב ארוך וישר, ולמרות היותו שרירי, הוא אינו כבד משקל. הכלב בעל הבעה מסוקרנת ושמחת חיים. תוחלת חייו של הבירדד קולי היא 13 שנים. צבעם שחור־לבן, אפור־לבן או חום־לבן. פרוותו ארוכה ושופעת, כפולה ולא נשירה באופן יחסי. גובהו נע בין 51 ל-56 סנטימטרים ומשקלו נע בין 18 ל-28 קילוגרמים.
מידע רנדומלי על הביטוי "קשיש":
משפט וזקנה או משפט הזקנה (באנגלית: Elder Law) הוא תחום משפטי חדש הבוחן את יחס המשפט לזקנה.
התפתחות התחום כענף משפטי ייחודי, המוכר כתחום הדורש מומחיות והתמחות, החלה בארצות הברית רק בשנות ה-60 של המאה העשרים. בארצות אחרות, כדוגמת קנדה וישראל, התעוררה המודעות לקיומו של תחום משפטי זה רק בשנות ה-90.
הסיבות להתפתחות ענף המשפט זה נעוצות במהפכה הדמוגרפית של הזדקנות החברה האנושית, ובהתפתחות הליטיגציה הדנה בצרכים המשפטיים החדשים של אוכלוסיית הזקנים, לצד החיפוש של שווקים משפטיים על ידי אוכלוסייה גדלה והולכת של עורכי דין פרטיים.
חשיבות ענף המשפט והזקנה נובעת גם מהעמקת המודעות החברתית והפוליטית למושג הגילנות במסגרת הגישה הביקורתית למשפט, ולאור התפתחות ענפי המשפט הבאים למנוע אפליה חברתית.
אחד התחומים בהם משפט הזקנה מתפתח במסגרת המשפט הישראלי הוא בתחום דיני החוזים, בייחוד בשל הצורך בבדיקת המערכות החוזיות הנוגעות למסגרות הדיור החדשות לקשישים.
במסגרת זו נבחנים החוזים הנחתמים בין הקשישים הבאים בשערי מוסדות דיור מוגן, בתי אבות ובתי חולים סיעודיים.
לדוגמה, פסק הדין בעניין עזבון המנוחה הינדה מלגרום נגד משען. פסק דין נוסף בעניין זה הוא פסק דין קסל נ' מלון עדן בו נדון תוקפו של הסכם שנחתם בין הנתבעים, בעלי בית אבות ומנהליו, ובין המנוחה, על-פיו המנוחה שילמה לנתבעים סך של 530,000 ש"ח תמורת האפשרות להמשיך ולשהות בבית האבות, וכחמישה שבועות לאחר חתימת החוזה הלכה המנוחה לעולמה. התובעים, יורשיה של המנוחה, טענו כי החוזה נחתם על ידי המנוחה בתנאי עושק, השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעים, תוך עשיית עושר ולא במשפט. מאידך, טען בית האבות כי המנוחה חתמה על החוזה בדעה צלולה, בהכרה, תוך הבנת החוזה ותוך קניית סיכון מקובלת בהסכמים מסוג זה. בית המשפט שבחן את העובדות והטענות המשפטיות שהובאו בפניו דחה את תביעת התובעים. לנוכח חוות הדעת הרפואיות ושאר המסמכים שהוצגו בפניו קבע בית המשפט כי בעת חתימתה על החוזה הייתה המנוחה בכושר פיזי ומנטלי תקין. בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה על בסיס הראיות שהוצגו בפניו וביטל את החוזה (אך לא שינה את ההלכה העקרונית).
מידע רנדומלי על הביטוי "מבוגר":
שליטה עצמית או ויסות עצמי הם יכולתו של האדם לבקר ולהתאים את מחשבתו, רגשותיו והתנהגותו על פי הנורמות החברתיות, לצורך השגת מטרה כלשהי או הסתגלות למצב מסוים.
ויסות עצמי מתייחס לדרך בה אנשים משתמשים ברמזים חיצוניים ופנימיים כדי לקבוע מתי יש להתחיל, להמשיך או להפסיק פעולה מסוימת לצורך השגת המטרה הרצויה. בהתאם לכך, ויסות עצמי כולל את היכולת לבחור התנהגות בהתאם לשיקול דעת תוך שליטה בעוצמת התגובה, יכולת לתכנן את התגובה ואת ביטוייה המקובלים חברתית מתוך יכולת לשיח פנימי ובינאישי יעיל. הויסות העצמי הוא אחד הביטויים של יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.
שליטה עצמית מבוססת על תהליכים קוגניטיביים המשתייכים לתפקודים ניהוליים. הם כוללים מיומנויות כמו: שליטה על יכולת הקשב, אינהיביציה, שימור מטרות ודרישות בזיכרון עבודה ודחיית סיפוקים. אחד ההיבטים החשובים של ויסות עצמי הוא היכולת לאתר ולתקן טעויות עצמיות.
במקרים מסוימים הפעלה של שליטה עצמית יכולה להיות כרוכה במאמץ, אשר עלול להוביל לעייפות.
שליטה עצמית מאפשרת לאדם להתנהל במהלך חייו בצורה יעילה, גמישה ומסתגלת. היא כוללת התגברות על מצבים לא נעימים ומציאת פתרון יעיל המסייע לאדם להתגבר כאשר הוא נתקל בבעיה מסוימת.
מידע רנדומלי על הביטוי "סבא":
קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי. במהלך האלף הראשון לפנה"ס התפתח השבט והפך לממלכה ערבית או לפדרציה בין-שבטית, שהגיעה לשיא כוחה במאה החמישית לפנה"ס. זוהי הממלכה הגדולה הראשונה שנקראה בתקופתה בשם "ערבית", אם כי לא כל השבטים והקבוצות במזרח הקרוב הקדום היו חלק ממנה. מוקד פעילותה של הממלכה היה בעיר העתיקה ונווה המדבר דוּמָה (כיום, דומאת אל-ג’נדל) בצפון חצי האי ערב, דרומית-מזרחית לגבול ירדן-סעודיה של זמננו.
מלכת קדר הראשונה המוכרת, "זביבה מלכת הערבים", הופיעה לראשונה בכתובות אשוריות באמצע המאה השמינית לפנה"ס, ומאז נזכרה הממלכה בתעודות רבות המתארות את היחסים והמאבקים בינה ובין האימפריות השולטות במזרח הקרוב הקדום. אין הגדרה ברורה של גבולות הממלכה, ושטחיה מצוינים באמצעות אזורי פעילותה ונוכחותה, ודרכי הסחר (דרך הבשמים ונתיבי מסחר אחרים) שבהן שלטה. פעילותה הכלכלית העיקרית של הממלכה ועיקר חשיבותה בזירה האזורית היה בתחום המסחר, ושטחיה כללו בתחילה, מהמאה השביעית לפנה"ס, את צפון המדבר הסורו-ערבי, והתרחבו עם הזמן.
בשיא כוחה, בתקופת הממלכה האחמנית, השתרעה קדר מדרום בבל במזרח לדלתת הנילוס במערב, ומצפון חצי האי ערב בדרום לצפון המדבר הסורו-ערבי בצפון. קיימת תמימות דעים כיום שהמבנה השלטוני של קדר היה בעיקרו מבוזר במתכונת כמו-פדרטיבית או במעין קונפדרציה. בראש הממלכה עמדה לעתים מלכה שליטה שהייתה אחראית על ענייני הדת והניהול האזרחי, ומלך שהיה אחראי על הפעילות הצבאית. אלה היו לעתים זוג נשוי או אחים. לאחר כ-500 שנה מאז הופעתה בתעודות, סביב המאה השנייה לפנה"ס, דעך כוחה של קדר, והשטחים החשובים שהיו בהשפעתה במערב, עברו לשליטת הנבטים, שאף כבשו את בירת קדר, דומה, במאה הראשונה לפנה"ס.
מידע רנדומלי על הביטוי "סב":
משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. במשמעות רחבה יותר, המשפחה כוללת קרובים נוספים, כגון הורים של בני הזוג, אחים וכדומה. משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית.
במרוצת המאה ה-20 ניתנה למושג "משפחה" משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.
כיום, עולה דרישה מצד בני אותו מין, (שתי נשים או שני גברים) אשר חיים תחת מסגרת אחת להיכנס תחת ההגדרה של משפחה.
התפיסה המסורתית של משפחה כללה טיפוס אידאלי של משפחה הכולל זוג נשוי עם ילדים שהם אחים אחד של השני. אך קמה התנגדות לתפיסה זו, משום שמשתמע ממנה שכולם חייבים לאמץ מידה אחת של התנהגות מוסרית. ככל שגדל מספר האנשים המקיימים קשרי משפחה בלתי מסורתיים, הולכת וגוברת גם הקריאה להגדיר שארות על פי משפחות מתוך קרבה. כלומר, אנשים הרוצים להגדיר עצמם כמשפחה, משום שהם חשים שייכות זה לזה, בין אם יש ביניהם קשרי נישואין או קשרי דם ובין אם לא.
מידע רנדומלי על הביטוי "גמלאי":
פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת מהתקציב השוטף של הגוף שבו עבד הגמלאי הזכאי לה. להבדיל מפנסיה צוברת, בפנסיה תקציבית ההפרשות להבטחת הפנסיה נעשות רק בידי המעביד (ולא בידי העובד). בפועל, יכול המעביד שלא להפריש לקרן, אלא להתחייב כי ישלם את הפנסיה על חשבונו, ובכך להפוך בעצם לגורם המבטח.
תוכניות הפנסיה התקציבית מסווגות גם לפי היקף הנכסים המיועדים לתשלום הפנסיות. כאשר לא קיימים נכסים ספציפיים למימון ההתחייבויות לפנסיה, תוכנית הפנסיה תיקרא בלתי ממומנת. כאשר קיימים נכסים המיועדים לתשלום הפנסיה אך אינם מספיקים למימון ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת באופן חלקי. כאשר הנכסים מכסים את כל ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת במלואה.
במדינות רבות נהוגות תוכניות פנסיה (או תוכניות הטבה מוגדרת) בחסות המעסיק. לסיווג התוכניות לפי היקף מימונן חשיבות רבה לצורך הדוחות הכספיים של המעסיק. בארצות הברית מעסיקים משלמים פרמיית ביטוח ל-PBGC (Pension benefit guaranty corporation). שיעור הפרמיה נקבע בין היתר לפי מידת המימון של תוכנית הפנסיה.
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב עובדי המדינה ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ 1999 נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בשירות הציבורי. בשנת 2001 נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); בצה"ל, חיילים אשר התחייבו לשירות קבע החל משנת 2004, משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו חברת החשמל ומקורות ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
מידע רנדומלי על הביטוי "פנסיונר":
פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת מהתקציב השוטף של הגוף שבו עבד הגמלאי הזכאי לה. להבדיל מפנסיה צוברת, בפנסיה תקציבית ההפרשות להבטחת הפנסיה נעשות רק בידי המעביד (ולא בידי העובד). בפועל, יכול המעביד שלא להפריש לקרן, אלא להתחייב כי ישלם את הפנסיה על חשבונו, ובכך להפוך בעצם לגורם המבטח.
תוכניות הפנסיה התקציבית מסווגות גם לפי היקף הנכסים המיועדים לתשלום הפנסיות. כאשר לא קיימים נכסים ספציפיים למימון ההתחייבויות לפנסיה, תוכנית הפנסיה תיקרא בלתי ממומנת. כאשר קיימים נכסים המיועדים לתשלום הפנסיה אך אינם מספיקים למימון ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת באופן חלקי. כאשר הנכסים מכסים את כל ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת במלואה.
במדינות רבות נהוגות תוכניות פנסיה (או תוכניות הטבה מוגדרת) בחסות המעסיק. לסיווג התוכניות לפי היקף מימונן חשיבות רבה לצורך הדוחות הכספיים של המעסיק. בארצות הברית מעסיקים משלמים פרמיית ביטוח ל-PBGC (Pension benefit guaranty corporation). שיעור הפרמיה נקבע בין היתר לפי מידת המימון של תוכנית הפנסיה.
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב עובדי המדינה ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ 1999 נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בשירות הציבורי. בשנת 2001 נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); בצה"ל, חיילים אשר התחייבו לשירות קבע החל משנת 2004, משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו חברת החשמל ומקורות ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
מידע רנדומלי על הביטוי "זקן":
נקבות: הסתגלות בינונית
בירדד קולי (הקולי המזוקן) הוא גזע של תת-המין כלב הבית. מוצאו של הבירדד קולי הוא מאנגליה ומסקוטלנד.
בירדד קולי הוא כלב בגודל בינוני עם פרווה באורך בינוני. גוף הכלב ארוך וישר, ולמרות היותו שרירי, הוא אינו כבד משקל. הכלב בעל הבעה מסוקרנת ושמחת חיים. תוחלת חייו של הבירדד קולי היא 13 שנים. צבעם שחור־לבן, אפור־לבן או חום־לבן. פרוותו ארוכה ושופעת, כפולה ולא נשירה באופן יחסי. גובהו נע בין 51 ל-56 סנטימטרים ומשקלו נע בין 18 ל-28 קילוגרמים.
מידע רנדומלי על הביטוי "קשיש":
משפט וזקנה או משפט הזקנה (באנגלית: Elder Law) הוא תחום משפטי חדש הבוחן את יחס המשפט לזקנה.
התפתחות התחום כענף משפטי ייחודי, המוכר כתחום הדורש מומחיות והתמחות, החלה בארצות הברית רק בשנות ה-60 של המאה העשרים. בארצות אחרות, כדוגמת קנדה וישראל, התעוררה המודעות לקיומו של תחום משפטי זה רק בשנות ה-90.
הסיבות להתפתחות ענף המשפט זה נעוצות במהפכה הדמוגרפית של הזדקנות החברה האנושית, ובהתפתחות הליטיגציה הדנה בצרכים המשפטיים החדשים של אוכלוסיית הזקנים, לצד החיפוש של שווקים משפטיים על ידי אוכלוסייה גדלה והולכת של עורכי דין פרטיים.
חשיבות ענף המשפט והזקנה נובעת גם מהעמקת המודעות החברתית והפוליטית למושג הגילנות במסגרת הגישה הביקורתית למשפט, ולאור התפתחות ענפי המשפט הבאים למנוע אפליה חברתית.
אחד התחומים בהם משפט הזקנה מתפתח במסגרת המשפט הישראלי הוא בתחום דיני החוזים, בייחוד בשל הצורך בבדיקת המערכות החוזיות הנוגעות למסגרות הדיור החדשות לקשישים.
במסגרת זו נבחנים החוזים הנחתמים בין הקשישים הבאים בשערי מוסדות דיור מוגן, בתי אבות ובתי חולים סיעודיים.
לדוגמה, פסק הדין בעניין עזבון המנוחה הינדה מלגרום נגד משען. פסק דין נוסף בעניין זה הוא פסק דין קסל נ' מלון עדן בו נדון תוקפו של הסכם שנחתם בין הנתבעים, בעלי בית אבות ומנהליו, ובין המנוחה, על-פיו המנוחה שילמה לנתבעים סך של 530,000 ש"ח תמורת האפשרות להמשיך ולשהות בבית האבות, וכחמישה שבועות לאחר חתימת החוזה הלכה המנוחה לעולמה. התובעים, יורשיה של המנוחה, טענו כי החוזה נחתם על ידי המנוחה בתנאי עושק, השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעים, תוך עשיית עושר ולא במשפט. מאידך, טען בית האבות כי המנוחה חתמה על החוזה בדעה צלולה, בהכרה, תוך הבנת החוזה ותוך קניית סיכון מקובלת בהסכמים מסוג זה. בית המשפט שבחן את העובדות והטענות המשפטיות שהובאו בפניו דחה את תביעת התובעים. לנוכח חוות הדעת הרפואיות ושאר המסמכים שהוצגו בפניו קבע בית המשפט כי בעת חתימתה על החוזה הייתה המנוחה בכושר פיזי ומנטלי תקין. בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה על בסיס הראיות שהוצגו בפניו וביטל את החוזה (אך לא שינה את ההלכה העקרונית).
מידע רנדומלי על הביטוי "מבוגר":
שליטה עצמית או ויסות עצמי הם יכולתו של האדם לבקר ולהתאים את מחשבתו, רגשותיו והתנהגותו על פי הנורמות החברתיות, לצורך השגת מטרה כלשהי או הסתגלות למצב מסוים.
ויסות עצמי מתייחס לדרך בה אנשים משתמשים ברמזים חיצוניים ופנימיים כדי לקבוע מתי יש להתחיל, להמשיך או להפסיק פעולה מסוימת לצורך השגת המטרה הרצויה. בהתאם לכך, ויסות עצמי כולל את היכולת לבחור התנהגות בהתאם לשיקול דעת תוך שליטה בעוצמת התגובה, יכולת לתכנן את התגובה ואת ביטוייה המקובלים חברתית מתוך יכולת לשיח פנימי ובינאישי יעיל. הויסות העצמי הוא אחד הביטויים של יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.
שליטה עצמית מבוססת על תהליכים קוגניטיביים המשתייכים לתפקודים ניהוליים. הם כוללים מיומנויות כמו: שליטה על יכולת הקשב, אינהיביציה, שימור מטרות ודרישות בזיכרון עבודה ודחיית סיפוקים. אחד ההיבטים החשובים של ויסות עצמי הוא היכולת לאתר ולתקן טעויות עצמיות.
במקרים מסוימים הפעלה של שליטה עצמית יכולה להיות כרוכה במאמץ, אשר עלול להוביל לעייפות.
שליטה עצמית מאפשרת לאדם להתנהל במהלך חייו בצורה יעילה, גמישה ומסתגלת. היא כוללת התגברות על מצבים לא נעימים ומציאת פתרון יעיל המסייע לאדם להתגבר כאשר הוא נתקל בבעיה מסוימת.
מידע רנדומלי על הביטוי "סבא":
קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי. במהלך האלף הראשון לפנה"ס התפתח השבט והפך לממלכה ערבית או לפדרציה בין-שבטית, שהגיעה לשיא כוחה במאה החמישית לפנה"ס. זוהי הממלכה הגדולה הראשונה שנקראה בתקופתה בשם "ערבית", אם כי לא כל השבטים והקבוצות במזרח הקרוב הקדום היו חלק ממנה. מוקד פעילותה של הממלכה היה בעיר העתיקה ונווה המדבר דוּמָה (כיום, דומאת אל-ג’נדל) בצפון חצי האי ערב, דרומית-מזרחית לגבול ירדן-סעודיה של זמננו.
מלכת קדר הראשונה המוכרת, "זביבה מלכת הערבים", הופיעה לראשונה בכתובות אשוריות באמצע המאה השמינית לפנה"ס, ומאז נזכרה הממלכה בתעודות רבות המתארות את היחסים והמאבקים בינה ובין האימפריות השולטות במזרח הקרוב הקדום. אין הגדרה ברורה של גבולות הממלכה, ושטחיה מצוינים באמצעות אזורי פעילותה ונוכחותה, ודרכי הסחר (דרך הבשמים ונתיבי מסחר אחרים) שבהן שלטה. פעילותה הכלכלית העיקרית של הממלכה ועיקר חשיבותה בזירה האזורית היה בתחום המסחר, ושטחיה כללו בתחילה, מהמאה השביעית לפנה"ס, את צפון המדבר הסורו-ערבי, והתרחבו עם הזמן.
בשיא כוחה, בתקופת הממלכה האחמנית, השתרעה קדר מדרום בבל במזרח לדלתת הנילוס במערב, ומצפון חצי האי ערב בדרום לצפון המדבר הסורו-ערבי בצפון. קיימת תמימות דעים כיום שהמבנה השלטוני של קדר היה בעיקרו מבוזר במתכונת כמו-פדרטיבית או במעין קונפדרציה. בראש הממלכה עמדה לעתים מלכה שליטה שהייתה אחראית על ענייני הדת והניהול האזרחי, ומלך שהיה אחראי על הפעילות הצבאית. אלה היו לעתים זוג נשוי או אחים. לאחר כ-500 שנה מאז הופעתה בתעודות, סביב המאה השנייה לפנה"ס, דעך כוחה של קדר, והשטחים החשובים שהיו בהשפעתה במערב, עברו לשליטת הנבטים, שאף כבשו את בירת קדר, דומה, במאה הראשונה לפנה"ס.
מידע רנדומלי על הביטוי "סב":
משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. במשמעות רחבה יותר, המשפחה כוללת קרובים נוספים, כגון הורים של בני הזוג, אחים וכדומה. משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית.
במרוצת המאה ה-20 ניתנה למושג "משפחה" משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.
כיום, עולה דרישה מצד בני אותו מין, (שתי נשים או שני גברים) אשר חיים תחת מסגרת אחת להיכנס תחת ההגדרה של משפחה.
התפיסה המסורתית של משפחה כללה טיפוס אידאלי של משפחה הכולל זוג נשוי עם ילדים שהם אחים אחד של השני. אך קמה התנגדות לתפיסה זו, משום שמשתמע ממנה שכולם חייבים לאמץ מידה אחת של התנהגות מוסרית. ככל שגדל מספר האנשים המקיימים קשרי משפחה בלתי מסורתיים, הולכת וגוברת גם הקריאה להגדיר שארות על פי משפחות מתוך קרבה. כלומר, אנשים הרוצים להגדיר עצמם כמשפחה, משום שהם חשים שייכות זה לזה, בין אם יש ביניהם קשרי נישואין או קשרי דם ובין אם לא.
מידע רנדומלי על הביטוי "גמלאי":
פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת מהתקציב השוטף של הגוף שבו עבד הגמלאי הזכאי לה. להבדיל מפנסיה צוברת, בפנסיה תקציבית ההפרשות להבטחת הפנסיה נעשות רק בידי המעביד (ולא בידי העובד). בפועל, יכול המעביד שלא להפריש לקרן, אלא להתחייב כי ישלם את הפנסיה על חשבונו, ובכך להפוך בעצם לגורם המבטח.
תוכניות הפנסיה התקציבית מסווגות גם לפי היקף הנכסים המיועדים לתשלום הפנסיות. כאשר לא קיימים נכסים ספציפיים למימון ההתחייבויות לפנסיה, תוכנית הפנסיה תיקרא בלתי ממומנת. כאשר קיימים נכסים המיועדים לתשלום הפנסיה אך אינם מספיקים למימון ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת באופן חלקי. כאשר הנכסים מכסים את כל ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת במלואה.
במדינות רבות נהוגות תוכניות פנסיה (או תוכניות הטבה מוגדרת) בחסות המעסיק. לסיווג התוכניות לפי היקף מימונן חשיבות רבה לצורך הדוחות הכספיים של המעסיק. בארצות הברית מעסיקים משלמים פרמיית ביטוח ל-PBGC (Pension benefit guaranty corporation). שיעור הפרמיה נקבע בין היתר לפי מידת המימון של תוכנית הפנסיה.
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב עובדי המדינה ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ 1999 נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בשירות הציבורי. בשנת 2001 נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); בצה"ל, חיילים אשר התחייבו לשירות קבע החל משנת 2004, משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו חברת החשמל ומקורות ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
מידע רנדומלי על הביטוי "פנסיונר":
פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת מהתקציב השוטף של הגוף שבו עבד הגמלאי הזכאי לה. להבדיל מפנסיה צוברת, בפנסיה תקציבית ההפרשות להבטחת הפנסיה נעשות רק בידי המעביד (ולא בידי העובד). בפועל, יכול המעביד שלא להפריש לקרן, אלא להתחייב כי ישלם את הפנסיה על חשבונו, ובכך להפוך בעצם לגורם המבטח.
תוכניות הפנסיה התקציבית מסווגות גם לפי היקף הנכסים המיועדים לתשלום הפנסיות. כאשר לא קיימים נכסים ספציפיים למימון ההתחייבויות לפנסיה, תוכנית הפנסיה תיקרא בלתי ממומנת. כאשר קיימים נכסים המיועדים לתשלום הפנסיה אך אינם מספיקים למימון ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת באופן חלקי. כאשר הנכסים מכסים את כל ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת במלואה.
במדינות רבות נהוגות תוכניות פנסיה (או תוכניות הטבה מוגדרת) בחסות המעסיק. לסיווג התוכניות לפי היקף מימונן חשיבות רבה לצורך הדוחות הכספיים של המעסיק. בארצות הברית מעסיקים משלמים פרמיית ביטוח ל-PBGC (Pension benefit guaranty corporation). שיעור הפרמיה נקבע בין היתר לפי מידת המימון של תוכנית הפנסיה.
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב עובדי המדינה ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ 1999 נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בשירות הציבורי. בשנת 2001 נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); בצה"ל, חיילים אשר התחייבו לשירות קבע החל משנת 2004, משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו חברת החשמל ומקורות ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.