חיית טרף גדולה

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: חיית טרף גדולה.
זוהי הגדרה בת 14 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: טיגרס, טיגריס .

קצת על הטיגריס:
הטיגריס הוא המין הגדול ביותר בסוג פנתר: אורכו של הזכר ברוב המקרים יכול להגיע לשלושה מטרים, ומשקלו ל-225 ק"ג, כשהפרטים הגדולים בתת-המין הסיבירי יכולים להגיע לאורך של 4-3.5 מטרים ומשקל של מעל 300 ק"ג. גובהו עד הכתפיים כ-115 ס"מ וזנבו כ-98 ס"מ. מראהו של הטיגריס מאופיין על ידי הפסים הכהים האנכיים העוזרים להסוואה בעשב הגבוה המצויים על הפרווה שגווניה יכולים להיות מהצבעים כתום, אדום וצהוב. לכל פרט ישנו דגם פסים ייחודי משלו.
אורח חיים:
טיגריס במים
הטיגריס הוא טורף זריז ומיומן המיטיב לשחות ולטפס על עצים. הוא נוהג לארוב לטרפו בעיקר בשעות בין הערביים ליד מקווה מים ביער, שאליו מגיעות החיות כדי לשתות. בהבחינו בבעל חיים כמו אייל או חזיר, מזנק הטיגריס עליו ובכפותיו החזקות אוחז בראשו של הניצוד ומושכו לאחור על מנת לשבור את מפרקתו. אחרי כן גורר את הטרף אל מסתור הסבך כדי לאכול מבשרו ללא הפרעה. הוא ניזון מחזירים, צבאים, איילים, אנטילופות ואף מסוגל להתגבר על תאו אסייתי. בארוחה אחת יכול הטיגריס לבלוע עד 40 ק"ג בשר. הזכרים טריטוריאליים, משוטטים לבדם ומסמנים את שטחם בעזרת שתן, בגללים ובחריצה על עצים. כשהוא אינו משחר לטרף, הטיגריס יושב בדרך-כלל בצל או בבריכות מים כדי להתקרר.
רבייה:
לבגרות מינית הטיגריס מגיע בגיל ארבע שנים; ההריון נמשך בין 100 ימים בקירוב עד לחמשה חודשים, והנקבה ממליטה 6-2 גורים לשנה. תוחלת החיים: עד גיל 18 שנים.
תפוצה:
תפוצת הטיגריס ב-1900 וב-1990
תחום התפוצה בעבר השתרע מחבל הקווקז דרך איראן, פקיסטן, הודו, בורמה, תאילנד, מלזיה וסין עד איי סומאטרה, ג'אווה ובאלי.
היום הטיגריס חי בעיקר ביערות טרופיים, ביצות וערבות עשב בדרום-מזרח אסיה. אך גם באזורים קרים בדרום סיביר (תת המין הסיבירי) וקוריאה הצפונית, ובאזורים אלו פרוותם רכה ובהירה יותר מאשר באזורים הטרופיים החמים.
טיגריסים יכולים להיות מסוכנים לאדם. טיגריסים כאלו נמצאים בעיקר בצפון הודו. מסיבה כלשהי הטיגריסים שם יותר תוקפניים. בעיקר הותקפו דייגים ואוספי דבש.
סכנת ההכחדה:
מאז ומתמיד ניצוד הטיגריס וכיום נמצא הוא על סף הכחדה (וכאמור לעיל, שלושה תת-מינים שחיו בעבר הוכחדו מן העולם). ציד הטיגריס הפך למסורתי בהודו, עם נוהג מקובל בו היו רוכבים הציידים על פילים ובמעבה היער היו מניחים על הקרקע פיתיון כמו נבלת חיה ואחר כך היו ממתינים על ענף קרוב. בהתקרב הטיגריס אל המארב שטמנו לו, היו הציידים יורים בו ונוטלים אותו עימם למזכרת. סכנת ההכחדה הגדולה נובעת מכך שבנוסף לציד לשם הפרווה היפה וייצור תרופות אליל מאברי הטיגריס, גם איבוד שטחי המחיה (כתוצאה מכריתת יערות וכדומה) מדלדל את אוכלוסיית הטיגריסים. כשני-שלישים מאוכלוסיית הטיגריסים היום הם טיגריסים בנגליים, ולארבעת תת-המינים הנוספים, שאוכלוסיותיהם מונות בין עשרות למאות אחדות כל אחת, סיכויים קלושים לשרוד.
מוטציה מיוחדת של טיגריס הנקרא טיגריס לבן נוצר בגלל גן רצסיבי מיוחד. בניגוד לדעה הרווחת, צורה זו (טיגריס לבן) אינה מצויה בסכנת הכחדה; זוהי צורה של טיגריס רגיל שנוצרה כתוצאה מגידול סלקטיבי. יש כ-600 פרטים כיום, והם נמצאים בהודו ובמקלט חיות באינדונזיה. הוא נמצא גם בגני חיות למטרות שימור ותצוגה.
נלקח מויקיפדיה