לשון הרע
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: לשון הרע.
זוהי הגדרה בת 8 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רכילות, דיבה, לעז .
מידע רנדומלי על הביטוי "רכילות":
ההלכה היהודית אוסרת לדבר לְשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם.
מקור איסור לשון הרע הוא בתורה בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז" "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". את הקללה במעמד עיבל וגריזים, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (דברים, כ"ז, כ"ד) ייחסו חז"ל לאמירת לשון הרע, שהיא במובן מסוים הכאתו של אדם בסתר.
הלכות לשון הרע נידונות על ידי הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה בהלכות דעות פרק ז', ובקיצור שולחן ערוך סימן ל'.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין כתב את הספר חפץ חיים ובו הוא דן באריכות בהלכות לשון הרע. ספר זה הפך ליסוד בהלכות לשון הרע ועליו נכתבו תקצירים דוגמת הספר "נצור לשונך".
בתנ"ך מסופר על יוסף שהביא את דיבת אחיו רעה אל אביהם, דבר שקומם עליו את האחים.
הוצאת דיבה, שהיא המקור של דין מוציא שם רע, גם קיימת בדין המקראי, שבו עונשים בקנס, חתן שמעיד לשקר לאחר ליל הכלולות, כי לא מצא לאשתו בתולים. (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק י"ט).
בספר תהילים לשון הרע מתואר כחץ מחודד שפוגע ברחוקים, וכרעל שמרעיל את האווירה החברתית, וכגחלי רותם שממשיכים לבעור זמן רב.
מידע רנדומלי על הביטוי "דיבה":
לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור הן שתי קטגוריות שבהן גם כאשר מתקיימים יסודותיה של עוולת לשון הרע, לא קמה עילה לתובענה אזרחית.
חוק איסור לשון הרע הוא הסדר המאגד את הדין האזרחי עם הדין הפלילי בענייני לשון הרע.
במובנו האזרחי, מהווה החוק הסדר חיצוני לפקודת הנזיקין, המאפשר קבלת פיצויים, כאשר מתקיימים יסודות העוולה.
במובן הפלילי, הרשעה בגין העבירה הפלילית, עלולה לגרור עונש של עד שנת מאסר.
חוק איסור לשון הרע מנסה לאזן בין שתי זכויות מתנגשות: מחד עומד חופש הביטוי המהווה זכות יסוד הניצבת בבסיס כל משטר דמוקרטי. על חופש הביטוי נקבע שהוא משתרע גם על ביטוי שאינו אמת, לרבות ביטוי המשמיץ אדם אחר. מאידך מוקנית לכל אדם הזכות לשם טוב, שהיא נגזרת של כבוד האדם. לפיכך, פגיעה בשמו הטוב של אדם כמוה כפגיעה בכבודו. כאשר מדובר במקרים שבהם נאמרת לשון הרע על המת או על ציבור, איזון זה מקבל אופי מיוחד: אמנם חופש הביטוי עדיין עומד מן העבר האחד, אך מן העבר השני אין הזכות לשם טוב נותרת במובנה הרגיל. כעת מדובר על שמו הטוב של אדם שנפטר, או, בהתאמה, שמה הטוב של קבוצת אנשים כלשהי.
לכן, מייחס החוק חשיבות לשאלת זהותם של התובעים בגין לשון הרע.
מידע רנדומלי על הביטוי "לעז ":
תקשורת המונים היא הכינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד, בניגוד לתקשורת בין אישית, הפונה לאדם יחיד. קטגוריה זו כוללת עיתונים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע וספרות ועוד. לתקשורת המונים תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובתפיסת הציבור הרחב את המציאות.
לכל אמצעי תקשורת קיים קהל יעד – ציבור הצרכנים של אמצעי זה, וארגון מייצר (מערכת עיתון, בוני אתר, תחנת שידור וכו'). כמו כן, מחולקים אמצעי התקשורת לעולם התוכן, והמדיה – האמצעי שבאמצעותו מופץ התוכן. ביניהם קיים קשר הדוק.
תקשורת זו מאופיינת לרוב בדפוסים המוניים, כלומר – אין צרכן התקשורת אחראי על תוכנה וצורתה, ואינו תופס את יכולת העיצוב שלו את אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת אלו מיוחדים מאמצעי תקשורת אחרים בכך שהם מיוצרים על ידי ארגונים מעטים מסוימים, ונצרכים על ידי קהל גדול ופסיבי.
רשת האינטרנט נבדלת בחלקה מהגדרה זו, משום שחלק ניכר ממנה מנוהל על ידי ההמונים – צרכני התקשורת עצמם. אתרים שהוקמו על ידי העיתונות הממוסדת (כגון אתרי החדשות הגדולים) עדיין כבולים ל"כללים" שהיו תקפים לפני עידן האינטרנט, ולכן עדיין שייכים להגדרה של תקשורת ההמונים המסורתית, אך אתרים קטנים ובעיקר גולשים פרטיים אינם רואים עצמם מחויבים לכללים אלו. כך קורה שבעוד שבתקשורת נמנעים פרסומים שונים עקב איסור פרסום או עקב בעייתיות מוסרית לפרסום ידיעה זו או אחרת (למשל תמונות של ראש ארגון טרור לאחר חיסולו), ניתן למצוא אותן בפורומים, בחדרי הצ'ט, באתרים פרטיים וברשימות תפוצה. מאפיין נוסף המצוי לרוב בתקשורת ההמונים, הוא אקטואליות- תקשורת ההמונים עוסקת מבחינה תוכנית בתחומים רלוונטיים לתקופת ההווה עבור קהל-היעד.