הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מושב בשרון.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אמוץ, ינוב, משמרת, כפר הס, כפר יעבץ, בית ינאי, חניאל, חגור, אלישמע, עין ורד, חרב לאט, שדי חמד .
קצת על יָנוּב:
יָנוּב הוא מושב באזור השרון בין הערים נתניה וטול כרם השייך למועצה אזורית לב השרון.היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי קבוצת עולי תוניסיה, על אדמות נטושות שהותירה אחריה משפחת נבולסי שברחה מישראל עם תחילת מלחמת העצמאות לירדן.
בשל התרסקות מטוס עליית הנוער, שהיה בדרכו מתוניסיה לישראל, על אדמת נורבגיה, תרמה ממשלת נורבגיה ביוזמתו של השר הנורבגי הוקון לי (Haakon Lie) את מבני המשק שהוקמו במושב. מדובר בצריפים נורבגיים שעד היום (2011) אחד מהם משמש במושב כבית הראשונים. במושב הוקמו בית עם, בית כנסת, מרפאה ובית ספר יסודי שנקרא על שם 28 הילדים שטסו במטוס (ומהם נהרגו 27 בתאונה): "בית הספר על שם ה-28".
בין בעלי המשקים במושב היה בין היתר, יצחק אלל (ששינה שם משפחתו לאל על) הניצול היחיד של תאונת המטוס.
המושב היה ידוע בפרדסי ההדרים שלו ובשנות החמישים נחשב לאחד המושבים המובילים בארץ בתוצרת ההדרים שלו לדונם.
מאוחר יותר הפך המושב למשק מגדלי פרחים ליצוא ועם השנים פחתה בו הפעילות החקלאית.
נלקח מויקיפדיה
קצת על משמרת:
משמרת הוא מושב באזור השרון ליד טירה וצפונית לכפר סבא השייך למועצה אזורית לב השרון.
היישוב הוקם בי"ח בתמוז ה'תש"ו (17 ביולי 1946) על ידי יוצאי הצבא הבריטי ששירתו בפלוגה הישראלית של הסווארים ועובדי הנמלים, כחלק מחיל המהנדסים המלכותיים. עימם ייסדו את היישוב חברים מכפר ויתקין. המושב הוקם ב"פרדס רייקין" שהיה שייך לסוכנות היהודית.
היישוב הועבר למושב חרות בזמן מלחמת העצמאות והוקם במיקומו הנוכחי בשנת 1948. בתי הקבע הראשונים הוקמו בשנת 1949.
בתחילת שנות השישים התרחב המשק, עם קליטתם של בני חרות והמושבים האחרים בסביבה. מלחמת ששת הימים גרמה לשיפור נוסף במצב הכלכלי, עד לשנות השמונים אז חל משבר כלכלי ומשפחות ותיקות רבות עזבו את היישוב.
היישוב שוכן דרומית מזרחית לצומת דרור. גובל במזרח בטירה ובכביש 554, במערב בכביש 4 ובצפון במושב חרות.
מקור השם: סמל לעמידת הגבורה של חיילים משוחררי הצבא הבריטי ששמרו על המולדת/לזכר משמרות המקימים ששמרו על היישוב מפני הערבים. שטח המושב 3,800 דונם. ענפי המשק העיקריים הם לול וגידול פרחים.
נלקח מויקיפדיה
קצת על כפר הס:
כפר הס הוא מושב בשרון. מועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני). נמצא כ־80 מטר מעל פני הים ושטחו 3,900 דונם.
המושב נוסד בשנת 1931 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. גובל במושב חרות השוכן ממערב לו, במושב עין ורד השוכן מצפון לו ובטירה במזרח. כפר הס יחד עם חרות, עין ורד, המושבה תל מונד ושכונת הפועלים כפר זיו היו חלק מ"גוש תל מונד", אחד מגושי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל המנדטורית.
המושב קרוי על שמו של משה הס, שהיה גם הוגה השילוב בין ציונות וסוציאליזם.
נלקח מויקיפדיה
קצת על כפר יעבץ:
כפר יעבץ, הוא מושב באזור השרון ליד טייבה בתחומי מועצה אזורית לב השרון.
המושב הוקם לראשונה ב־10 באפריל 1932 כקיבוץ אך נחרב במלחמת העצמאות. כבר בסוף דצמבר 1947 הותקף כפר יעבץ על ידי מאות ערבים. לאחר מספר שעות הגיעו משוריינים בריטיים והערבים נסוגו[1]. בצד היהודי נטען ש 30-40 מהתוקפים נפגעו, בניגוד להודעה הבריטית הרשמית שקבעה שרק 6 תוקפים נפגעו[2]. בהמשך המלחמה נורו פעמים רבות יריות לעבר כפר יעבץ. יריות נורו במהלך קרבות עשרת הימים[3] ובאוקטובר במהלך ההפוגה השנייה[4].
הוא הוקם שנית ב־1951 כמושב של תנועת הפועל המזרחי על ידי עולים מפולין ומגרמניה. בשנת 1954 התיישבו במקום עולים מתימן, המהווים את רוב תושביו היום.
היישוב נקרא על שמו של הרב זאב יעבץ, ממייסדי תנועת המזרחי, שהיה גם היסטוריון.
כפר יעבץ מאוכלס נכון להיום (2011) על ידי רוב של תושבים דתיים אשר בחרו להקים קהילה דתית לאומית בכפר, הכפר סגור לכלי רכב בשבתות ובחגים.
נלקח מויקיפדיה
קצת על בית ינאי:
בית ינאי הוא מושב בשרון לחוף הים התיכון, 6 ק"מ מצפון לנתניה השייך למועצה אזורית עמק חפר. נקרא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי.
היישוב הוקם בשנת 1933 על ידי עולים מליטא ופולין ובשלב מאוחר יותר גם על ידי עולים מדרום אפריקה.
"מזח כפר ויתקין" – הוא מזח מצפון למושב, שנבנה בשנת 1938. המזח התפרסם מפני שבו עגנה אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה. עד לאותו זמן הוא שימש כנמל קטן לייצוא פרי הדר.
מצפה ההעפלה – נמצא בחוף בית ינאי ובו לוח הסבר עם רשימת הספינות שהביאו מעפילים לחוף בית ינאי.
אגם בית ינאי – בעת בנית מחלף ינאי נוצר במקום בור גדול שהתמלא במי תהום. נוצרה בריכה גדולה עם צמחי מים ועופות מים. הבריכה מצטמקת בקיץ ומתמלאת בחורף. טיילת עץ מאפשרת לצפות על הנעשה באגם מקרוב.
נלקח מויקיפדיה
קצת על חניאל:
חניאל הוא מושב בעמק חפר סמוך לנתניה ולכפר יונה, השייך למועצה אזורית עמק חפר.
נלקח מויקיפדיה
קצת על חגור:
חגור הוא מושב השוכן בין ראש העין לג'לג'וליה, שנוסד בשנת 1949. בעבר היה מושב שיתופי וכיום הוא מושב עובדים.
מקור השם בפסוק "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" (תהילים, מ"ה, ד')
בעבר תחום העיסוק המרכזי היה חקלאות אך כיום רוב חברי המושב מוצאים את פרנסתם ממחסנים שהם משכירים על השטחים שהיו חקלאיים במקור ומדירות שהם משכירים בקרבת ביתם.
במושב ישנו מועדון נוער, מועדון חוגים, בית עם, בית כנסת, צרכניה, גן ילדים, קופת חולים וספרייה. כמו כן יש במושב מחלבה שאינה פעילה.
ילדי המושב לומדים בבית הספר היסודי "צופית" אשר במושב צופית. תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי התיכון לומדים ב"ירקון" אשר נמצאת ליד מושב נווה ירק במתחם המועצה האזורית "דרום השרון".
ממושב זה יצאו קצינים רבים שהבולטים שבהם הם: הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי ודני חלוץ.
נלקח מויקיפדיה
קצת על אֲֶלִישָמָע:
אֲֶלִישָמָע הוא מושב באזור השרון ליד הערים הוד השרון וכפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון.
היישוב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מלוב מהעיר טריפולי מאזור קירנאיקה, שישבו קודם לכן במשך כשנתיים בבתי כפר סבא הערבית, וכונו ארגון "אל כרום" ו"כרמים". היישוב הוקם על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס שהוקצו למושב כנכסי נפקדים, לאחר שתושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.
בעת הקמתו הוקצו למושב 2,400 דונם, בהם עסקו בפלחה.
באוקטובר 1952 הושלמו בתי הקבע במושב, כולל חמישה מבני ציבור (גן ילדים, בית ספר, בית כנסת, מועדון נוער ומרפאה) ושמו של היישוב הוסב לאלישמע[1], שמו של נשיא שבט אפרים, אלישמע בן עמיהוד.
נלקח מויקיפדיה
קצת על עין ורד:
עין ורד, מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד.
המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום (2009). בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד" על שמו של מעיין סמוך בשפה הערבית – "עין אל-וורדת" (מעיין היורדות לשאוב מים). במהלך העלייה החמישית הצטרפו ליישוב עולים מיהדות גרמניה וזו הייתה התקופה בה ניטעו פרדסים והוקמו לולי תרנגולות. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה הגיעה למושב דרך עליית הנוער והסוכנות היהודית קבוצה של כ-50 ילדים ניצולי שואה מיוון. ילדים אלו נקלטו על ידי משפחות חברי המושב וגדלו בבתיהם.
במהלך השנים שחלפו מאז קלט היישוב משפחות ובודדים נוספים, מספר הבתים הבנויים גדל ומספר העוסקים בחקלאות קטן.
נלקח מויקיפדיה
קצת על שדי חמד:
שדי חמד הוא מושב באזור השרון ליד העיר כפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון. דרומית ליישוב עובר נחל קנה וצפונית אליו נחל הדס המשמש כיום בעיקר כתעלת שפכים של העיר כפר סבא.
היישוב הוקם בספטמבר 1952 על ידי פועלים ותיקים מפתח תקווה שעברו להתיישבות במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר, והיה ראשון יישובי התנועה. שטח המושב הוא כ-2,000 דונם והוא תוכנן ל-70 משפחות שכל אחת מקבלת 28 דונם, בהם 12 דונם של פרדס שהוחזק על ידי האפוטרופוס לרכוש נטוש. מקימי המושב היו מעדות שונות, כמחציתם אשכנזים וכמחציתם ספרדים ובנוסף לאנשי פתח תקווה נכללו בהם גם תושבי תל אביב וירושלים.
בשנה הראשונה התגוררו בצריפים ארבע משפחות ראשונות שהביאו מים מג'לג'וליה, עד שנבנו הבתים הראשונים. לקראת סוף 1953 הוחל בסלילת כביש גישה למושב. בשנת 1965 נסללו כבישים פנימיים.
שמו של היישוב לקוח מספר ישעיהו ל"ב, י"ב: "על שדי חמד, על גפן פוריה".
נלקח מויקיפדיה