הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מלחין ישראלי בעבר.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אדל באט, בנט, פרץ, שבן, שקד, , אבני, ארצי, דדון, ולבה, לידר, כספי, ארגוב, בוטנר, גלעין, משה פרץ, אייל באט, יוסופוב, סנדרסון, ארגוב, , , .
מידע רנדומלי על הביטוי "בנט":
פרופ' דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.
דוד צבי בנעט נולד בקרוטושין שבקיסרות הגרמנית, בנו של פרופ' אדוארד בנעט, שהיה רב ולימד ב"הוכשולע" בגרמניה. דוד צבי בנעט שימש כעוזר ספרן בספריה הלאומית בארץ ישראל ובספריית אוניברסיטה העברית כעוזר ספרן. מ-1936 עד 1959 היה מרצה בכיר ואחר כך פרופסור בחוג לשפה ולספרות ערבית שבאוניברסיטה העברית. הוא ממניחי המסד לחקר הערבית יהודית, תחום שבו המשיך תלמידו יהושע בלאו.
בנעט הלך לעולמו בירושלים ב-1973.
במאמרו זה משווה בנעט בין ההוגה היהודי לאסלאמי. בנעט מציג את אל-ע'זאלי כהוגה דעות מוסלמי השסוע בין רציונליות צרופה לבין יאוש מיסטי מן האפשרות להמשיג את האל בכוח המחשבה. בנעט רואה את ר' יהודה הלוי כמי שדגל בהגעה להגשמה עצמית על ידי קיום מצוות הדת בד בבד עם קבלת המדע היווני. בעוד שאלגזאלי ראה את קיום המצוות כשלב מקדים להגעה לשלמות מוסרית, הרי שיהודה הלוי מציב התנהגות מוסרית כתנאי מקדים לקיומה של פרקטיקה דתית וקיום מצוות הדת כחלק מהקהילה כעדיפה על חיי נזירות בבדידות מזהרת. בנעט חקר את ספר הכוזרי כל ימי חייו והוא מתאר את תפישת יהודה הלוי את הדתות השונות כשלב מקדים לבואו של המשיח, עת האנושות תתאחד תחת כנפיה של דת אחת, היא הדת היהודית.
מידע רנדומלי על הביטוי "פרץ":
פֶּרֶץ וְזָרַח הם דמויות תנ"כיות, בניו התאומים של יהודה מתמר כלתו. כנאמר בספר דברי הימים א', פרק ב':
וְתָמָר, כַּלָּתוֹ, יָלְדָה לּוֹ, אֶת-פֶּרֶץ וְאֶת-זָרַח; כָּל-בְּנֵי יְהוּדָה, חֲמִשָּׁה.
פרץ זכה לשמו לאחר שזרח, הוציא את ידו מהרחם, והמיילדת קשרה עליה חוט שני, כאשר זרח החזיר את ידו, ואחיו יצא, אמרה לו המילדת: "מה פרצת עליך פרץ?".
לפי ספרות חז"ל, הם נולדו בשנת ב'רכ"ח.
הרמב"ן, בפירושו לסיפור לידת התאומים, מביא מדבריו של רבי נחוניא בן הקנה, המספר כי פרץ מייצג את הלבנה, הנפרצת ונחסרת לעתים, וזרח את החמה, הזורחת. לפי פרשנות זו, זרח ופרץ מייצגים שני כוחות הפעילים תמיד בתוך העם היהודי, הכוח היציב והקבוע של זרח מול הכוח התוסס והפעיל, המחפש מאבק מתמיד, המיוצג בידי פרץ.
פרץ הוא אביו של חצרון והוא הראשון בשושלת רבת דורות המוליכה, לפי ספר דברי הימים וסוף מגילת רות, מיהודה אל דוד המלך.
בניו של זרח הם זמרי, איתן, הימן, כלכל ודרע, ונכדו מאיתן הוא עזריה.
הדמות המוכרת ביותר שיצאה מזרח היא עכן שהעז למעול בחרם שהטיל יהושע לאחר כיבוש יריחו. על-פי המדרש התנגד שבט יהודה כולו להסגרת עכן בידי יהושע, ורק לאחר הפצרות רבות של יהושע כלפי זקני השבט, עכן הסגיר את עצמו.
מידע רנדומלי על הביטוי "שקד":
חלב שקדים הוא משקה לבן העשוי משקדים טחונים, מים וממתיקים.
בשונה מחלב מן החי, חלב השקדים אינו מכיל כולסטרול או לקטוז. חלב השקדים שימש כמשקה של המעמדות הגבוהים החל מהתקופה הרומית בכל רחבי אירופה ואסיה.
בימי הביניים שימש חלב השקדים תחליף לחלב בתקופת התענית, בה נאסר על נוצרים לאכול מוצרים מן החי. חלב השקדים אף שימש תחליף לחלב רגיל בשל עמידותו לעומת חלב הבקר (בתקופה בה טרם היו אמצעי הקירור), ולכן חלב השקדים שימש כמשקה, בעוד שחלב הבקר והצאן חובץ לחמאה וגבינות.
כיום נמכר חלב שקדים בייצור מסחרי, ולעתים מוסיפים לו תמציות טעם בטעמי וניל ושוקולד. משקה שקדים מזרח תיכוני נפוץ המתבסס על חלב שקדים קרוי "רוזטה" ונמכר לרוב כסירופ לבן ממותק בניחוח שקדים, אותו מדללים במים קרים. בישראל נמכר ממרח חלב שקדים בכבישה קרה (במרקם דמוי טחינה) שאינו ממותק, הניתן לשימוש כמשקה (כשמדולל במים), כממרח לכריכים וכתוספת לסלט פירות, גרנולה ודגני בוקר.
בניגוד לחלב ולחלב סויה, כמות החלבון בחלב שקדים היא מועטה ביותר, ותכולת הנתרן שבו גבוהה יותר.