מסכת בסדר זרעים

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מסכת בסדר זרעים.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: ברכות, פאה, דמאי, כלאיים, שביעית, תרומות, מעשרות, מעשר שני, חלה, ערלה, ביכורים .

מידע רנדומלי על הביטוי "ברכות":

דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 52 הדפים הבאים, מתוך 52 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

ברכות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פאה":

בגאומטריה פאה היא מצולע המגביל פאון מצדו האחד. כל פאה גובלת בכל צדדיה עם פאות נוספות, וכל אחת מצלעות הפאה, המשותפת לפאה סמוכה, נקראת מקצוע. פאונים סימטריים (בפרט פאון אפלטוני ופאון ארכימדי) מאופיינים על ידי סוג הפאות שלהם והאופן שבו הפאות פוגשות זו את זו בקודקודי הפאון.

פאותיהם של כל אחד מחמשת הפאונים האפלטוניים (פאונים משוכללים) הן מצולעים משוכללים חופפים, מסוג אחד. פאותיה של קובייה, למשל, הן שישה ריבועים חופפים. שמות הפאונים האפלטוניים (פרט לקובייה) משקפים את מספר פאותיהם.

פאותיהם של פאונים ארכימדיים הן מצולעים משוכללים חופפים, משניים או שלושה סוגים. למשל: לארבעון קטום יש 8 פאות – 4 בצורת משולש שווה-צלעות ו-4 בצורת משושה משוכלל, ולקובוקטהדרון הקטום יש 26 פאות – 12 ריבועים, 8 משושים ו-6 מתומנים.

נוסחת אוילר קושרת בין מספר פאותיו, צלעותיו וקודקודיו של פאון. הנוסחה היא V – E + F = 2, כאשר V הוא מספר הקודקודים של הפאון, E הוא מספר הצלעות ו-F הוא מספר הפאות.

ניתן להגדיר את המושג פאה באופן שיתייחס לכל גוף גאומטרי שהוא. בהתאם להגדרה זו, פאה של גוף, היא משטח חלק אשר בעצמו, או בצירוף עם פאות נוספות, מהווה את פני השטח של הגוף. בהתאם להגדרה זו, פאה יכולה להיות צורה כלשהי, לאו דווקא מצולע, למשל, בסיס החרוט. כמו כן, פאה יכולה להיות לאו דווקא מישורית, למשל, מעטפת החרוט. בהתאם להגדרה, ניתן לסווג גופים על פי מספר הפאות שלהם:

פאה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "דמאי":

קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא הלכה.

הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "הלכה":

↑  •  A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z  •  0-9

דף קטגוריה זה כולל את 76 הדפים הבאים, מתוך 76 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דמאי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כלאיים":

הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם ובכך שינוי תכונותיהם. ההנדסה הגנטית מתמקדת בעיקר בהשבחה של גידולים חקלאיים, אך היא רלוונטית גם ביחס למיקרואורגניזמים, בעלי חיים ואף לבני אדם. תחום כללי יותר העושה שימוש בהנדסה גנטית הוא ביוטכנולוגיה, הכולל תחומי-משנה נוספים. העברת גנים מיצור אחד ליצור אחר, גם כאשר שני היצורים אינם מאותו מין, מתאפשרת בזכות זה שיש אחידות במבנה הדנ"א ובקוד הגנטי, והוא זהה כמעט לחלוטין בכל היצורים החיים. כל קודון מתורגם בכל היצורים החיים לאותה חומצה אמינית בדיוק. לאחר שהוכיחו שהדנ"א הוא החומר התורשתי והקוד הגנטי הוא אוניברסלי, היה ברור לחוקרים שישנה אפשרות להעביר גנים מאורגניזם לאורגניזם ועל ידי כך לשנות את התנהגותו של האורגניזם "מושתל הגנים" ואת התנהגות צאצאיו אחריו.

השם "הנדסה גנטית" מטעה במקצת, משום שלא מדובר בפעילות הנדסית במשמעותה המקובלת. מודיפיקציה גנטית או מניפולציה גנטית הם שמות המשקפים טוב יותר פעילות זו.

היכולת להעביר תכונות מקבוצת יצורים אחת לקבוצה אחרת, הגדילה לאין שיעור את "בנק הגנים", העומד לרשות החוקרים והמטפחים. כך גם נפתחה הדרך לבצע באופן מלאכותי את מה שלעולם לא יוכל להתרחש בטבע. כבר היום מוקנית עמידות לצמחים באמצעות גנים שהוחדרו אליהם באמצעות חיידקים (כדוגמת אגרובקטריום). רעלן מסוים המופק על ידי גן שהוחדר לצמח משמש כקוטל חרקים. שיא המחקר עוסק בהחדרה של גנים מבני אדם לאורגניזמים אחרים, כדוגמת גן המייצר אינסולין.

כלאיים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "שביעית":

מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה. ויש בה עשרה פרקים ו-89 משניות.

במסכת מפורטות הלכות דיני השמיטה, שהיא מצווה האוסרת את עבודת הקרקע במשך אותה שנה (שמיטת קרקעות) ומבטלת את כל החובות שעוד לא נפרעו (שמיטת כספים). שנת השמיטה חלה כל שבע שנים.

על מסכת זו אין תלמוד בבלי, אלא תלמוד ירושלמי ותוספתא בלבד.

המסכת מסודרת לפי סדר כרונולוגי, ומתחילה בדיני השנה השישית המכונים תוספת שביעית. דינים אלו כוללים איסור חרישה ועיבוד הקרקע בזמנים משתנים לפני השנה השביעית. דינים אלו נקבעו מכיוון שלעיבוד הקרקע לוקח זמן להשפיע, מה שגורם לכך שלעתים גם פעולה חקלאית שמבוצעת בשנה השישית משפיעה בפועל בעיקר על השנה השביעית. מיד לאחר דינים אלו מגדירה המשנה מהו "שדה אילן" (מטע). הסיבה להגדרת מהות המטע היא שדבר זה קובע רבות לעניין הלכות שביעית בהן יש הבדל בין טיפול בשדה לבין טיפול במטע.

בנוסף במסכת מופיע החובה לנהוג קדושה בפירות שגדלו בשנה השביעית, איסור ספיחין: פירות שהחלו לגדול לראשונה בשנה השביעית, וכן דין שמיטת כספים ופרוזבול, המבטלים את כל החובות שאנשים חבים איש לרעהו בסוף כל שנת שמיטה.

שביעית בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "תרומות":

אלטרואיזם אפקטיבי היא אידאולוגיה ותנועה חברתית, אשר דוגלת בשיפור העולם תוך שימוש בראיות אמפיריות ובחשיבה רציונלית. אלטרואיסטים אפקטיבים מנסים לשקול את כל דרכי הפעולה האפשריות, ולבחור בדרך הפעולה התביא לתוצאה החיובית המרבית. חשיבה רחבה זו המבוססת על ראיות מבדילה את האלטרואיזם האפקטיבי מפילנתרופיה או אלטרואיזם מסורתיים. בין האנשים הבולטים הפעילים בתנועה נמצאים פיטר ת'יל , ממייסדי PayPal, דסטין מוסקוביץ , ממייסדי Facebook, והפילוסוף פיטר סינגר .

אלטרואיסטים אפקטיבים מנסים לזהות עמותות צדקה ופילנתרופיה בעלי אפקטיביות מרבית. כלומר, אשר יביאו לתרומה מקסימלית לעולם בהינתן תרומה נוספת לעמותה. לדוגמה בחירה של התערבות בתחום הבריאות תעשה בהתייחסות לעלות-תועלת, או האפקטיביות שלהן, אשר ניתנת למדידה באמצעות שנות חיים מתוקננות לאיכות (Quality Adjusted Life Years – QALYs).

נתינה אפקטיבית היא מרכיב חשוב של אלטרואיזם אפקטיבי משום שישנן עמותות אשר, מבחינת עלות-תועלת, פעולותיהן אפקטיביות יותר במספר סדרי גודל מאשר פעולותיהן של עמותות אחרות. במקרים קיצוניים, עמותות נכשלות לחוליטין בהשגת המטרות שלהן.

תרומות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מעשרות":

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול. סיבה אפשרית לכך היא משום שהכוהנים מקודשים לאלוקים ואין להם פרנסה מלבד התרומות ולכן על הציבור לפרנסם.[דרושה הבהרה]

יבול אשר לא הופרשו ממנו תרומה נקרא טבל, יבול אשר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדין, נקרא בלשון המשנה "מתוקן".

החובה להפריש מהיבול החקלאי מופיעה בתורה במספר מקומות:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק-עוֹלָם … וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל-תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם, כָּל-טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ. כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַ-ה' לְךָ נְתַתִּים … כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַ-ה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק-עוֹלָם, בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ …

מכיוון שנאמר בתורה, "ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו", ועוד נאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה". למדו חז"ל: מה דגן ותירוש ויצהר הם מאכל אדם וגידולם מן הארץ ויש להם בעלים שנאמר "דגנך", כך כל כיוצא בהם מאכלים מגידולי קרקע בגבולות ארץ ישראל חייבים בתרומות ומעשרות לפני אכילתם, והיא מצוות עשה מן התורה.

מעשרות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מעשר שני":

דף קטגוריה זה כולל את 11 הדפים הבאים, מתוך 11 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

מעשר שני בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "חלה":

דף קטגוריה זה כולל את 4 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 4 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 30 הדפים הבאים, מתוך 30 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

חלה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ערלה":

בהלכה, איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה האוסרת לאכול את פירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם. מקור המצווה הוא בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ג, "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".

אולם, שלוש השנים הללו נמנות לפי שנות העולם ולא שנות הפרי – כלומר אחרי שממתינים שבועיים לקליטת הנטיעה בקרקע. ועוד 30 יום נוספים או יותר ומגיע ראש השנה, הרי שמונים כבר שנה אחת ובראש השנה הבא ימנו שנתיים וכן הלאה. מכאן יוצא שלמניין שלוש שנים, די בשנתיים ו-44 יום. היום האחרון בשנה שבו אפשר לנטוע עץ כך שהתקופה הקצרה עד ראש השנה תחשב שנה שלמה הוא ט"ו באב.

הפירות מפסיקים להיות אסורים מדין ערלה רק בט"ו בשבט שאחרי השנה השלישית שאז מסתיימות שנות הערלה ומאז במשך שנה יש להן דין של נטע רבעי.

יש ממדקדקי העברית שפירשו כי כל דבר שהוא מיותר וגם יסתיר תחתיו דבר הכרחי יקרא בשם ערלה.

איסור ערלה חל רק על הפירות של עצי מאכל, ולא על חלקים אחרים מהעץ אף אם הם ראויים לאכילה (כגון עלי גפנים). הפירות שצמחו בשלוש השנים הללו אסורים לחלוטין ונאסר ליהנות מהם. על הפירות שצמחו בשנה הרביעית חל דין נטע רבעי.

ערלה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ביכורים ":

פדיון הבן (או פדיון בכורות) היא מצוות עשה מתרי"ג המצוות, לפיה חייב האב לפדות את בנו הבכור מאת כהן. מצווה זו היא אחת מכ"ד מתנות כהונה שבה זכו אהרן ובניו הכהנים. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום של תינוק זכר, אך ניתן למסור התשלום גם לפני, ובתנאי שהפדיון עצמו יחול לאחר 30 יום, או גם אחרי. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמישה סלעים – מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה.

מצוות פדיון בכור מופיעה בתורה מספר פעמים; למשל, בספר שמות: "וכל בכור אדם בבניך תפדה".

התורה מנמקת את המצווה בהצלת בכורי ישראל בזמן מכת בכורות במצרים.

בכור החייב בפדיון, הוא בן זכר שהינו פטר רחם לאימו, כלומר הוולד הראשון שנולד בלידה טבעית ולא בניתוח קיסרי (הנקרא: "יוצא דופן"). אם לפני הולדתו עברה האם הפלה בשלב מתקדם של ההריון, הוא אינו נחשב לבכור; לגבי הפלה בשלבים מוקדמים, הדעות חלוקות. לעניין פדיון הבן, הילד נחשב לבכור גם אם לאביו יש ילדים יותר גדולים מנשים אחרות. לעומת זאת, לעניין ירושה, הבכור הוא הבן הראשון שנולד לאביו.

אם האב הוא כהן או לוי, או האם הינה בת כהן או בת לוי, הבכור אינו חייב בפדיון.

ביכורים בויקיפדיה