מעונות השנה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מעונות השנה.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: קיץ, סתיו, אביב, חורף .
מידע רנדומלי על הביטוי "קיץ":
מכת חום (בלועזית: היפרתרמיה, Hyperthermia) היא עלייה חריגה בטמפרטורת הגוף הנגרמת בגלל בעיה בפליטת החום הנוצר בו ופגיעה במנגנון ויסות החום, דבר הגורם לפגיעה ברקמות הגוף שנועדו לפעול בצורה אופטימלית בטמפרטורה שבין 36 ל-38 מעלות צלזיוס.
להבדיל מ"התייבשות", המוגדרת כחסר בנוזלים (דהידראציה), "מכת חום" היא מצב שבו, בדרך כלל עקב חשיפה לטמפרטורות גבוהות ביחד עם פעילות גופנית מאומצת, נפגע מנגנון ויסות החום של הגוף ונגרמת הצטברות חום בגוף ועלייה בטמפרטורת הגוף, מה שמביא בעקבותיו להרס רקמות ועלול לגרום אף למוות במקרים קיצוניים.
במכת חום קלה התסמינים יכולים להתבטא רק בדופק מהיר, סומק, הזעה מרובה, כאבי ראש, סחרחורת קלה ובלבול עקב פגיעה במערכת העצבים המרכזית. במכת חום חמורה, תעלה בדרך כלל טמפרטורת הגוף על 40 מעלות צלזיוס, העור יהיה חם, יבש וסמוק, ולעתים ייגרמו הזיות, פרכוסים ואובדן הכרה. חלק מהתסמינים כמו דופק מהיר, חולשה ובלבול עד מצב עילפון, יכולים להיות קיימים במצב של התייבשות, אך במצב של התייבשות תתלוה גם תחושת צמא, יובש בפה, לחץ דם נמוך והיעדר הזעה.
בדרך כלל טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה או פעילות גופנית מאומצת מאוד ולעתים צירוף של השניים. גם עליה בחום הגוף עקב מחלה עלולה להתפתח למכת חום.
מידע רנדומלי על הביטוי "סתיו":
קיץ אינדיאני (באנגלית: Indian summer) הוא תקופה של מזג אוויר שטוף שמש וחמים בסתיו, זמן לא רב לפני בוא החורף באזורים קרים. הקיץ האינדיאני מופיע בדרך כלל אחרי הכפור הראשון, בספטמבר, אוקטובר או ראשית נובמבר בחצי הכדור הצפוני ובמרץ, אפריל או ראשית מאי בחצי הכדור הדרומי. הוא עשוי להחזיק מעמד ימים ספורים בלבד או להימשך שבוע ויותר.
התאריכים שבהם אפשר לצפות להתרחשות הקיץ האינדיאני אינם מדויקים, בהכרח, בשל הווריאציות בדפוסי אקלים בכל אחד מחצאי הכדור. במדינת מינסוטה הצפונית בארצות הברית, למשל, מזג אוויר חמים של קיץ אינדיאני מופיע, על פי רוב, במועד מוקדם, באמצע אוקטובר ולא בראשית נובמבר. סן פרנסיסקו שבקליפורניה מהווה דוגמה לקיץ אינדיאני בחודש ספטמבר, שהוא החודש החם ביותר בשנה, חום הנמשך אל תוך חודש אוקטובר.
באשר למהות הקיץ האינדיאני וטיבו יש רעיונות שונים בחשיבה המודרנית, אבל ההערכה המקובלת ביותר אומרת, שכדי להכריז על הופעתו של קיץ אינדיאני, הטמפרטורה חייבת לעלות על 21 מעלות צלזיוס במשך שבעה ימים אחרי יום שוויון היום והלילה של הסתיו (22 בספטמבר).
בקנדה ובחלקן הצפון-מזרחי של ארצות הברית, הכרחית נוכחות כפור על פני הקרקע לפני גל של מזג אוויר חמים יותר, כדי שאפשר יהיה לראות בתקופה זו קיץ אינדיאני.
מידע רנדומלי על הביטוי "אביב":
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בין השנים 1848 ל-1849.
הסיבות לאביב העמים היו שונות ממדינה למדינה, אך המשותף ביניהן היה: רצון לאיחוד, התפתחות רגשות לאומיים ורצון להשתחרר משלטון של מעצמה.
לאחר תבוסת נפוליאון בתחילת המאה ה-19, ניסתה אירופה להשיב את המצב לקדמותו תחת הנהגתם של שליטי אירופה שלפני המהפכה. המהלך התנהל בצורת כנסים ודיונים, שהעיקרי בהם היה קונגרס וינה, שבו החליטו המנהיגים על חלוקה מחדש של שטחי מדינות אירופה, על שלטון ריכוזי, ועל דיכוי מהומות ליברליות. באוסטריה שב לשלוט בית הבסבורג, ובצרפת שב לשלטון בית בורבון כחלק מ"הרסטורציה". כל זאת על מנת לשמור על "שיווי משקל" באירופה.
מהלכים אלו עוררו זעם מסיבות רבות. המיתון, יחד עם משבר כלכלי עמוק וחורף קשה במיוחד ב-1847, הובילו לעליית מחירי המזון. השלטון האבסולוטי עורר זעם אצל הליברלים, בייחוד באימפריה האוסטרית, שבה הונהגה צנזורה וסתימת פיות בהנהגתו של הקנצלר מטרניך, וכן חוסר ההתחשבות של המנהיגים בשאיפות הלאומיות, כגון אלו של איטליה וגרמניה.
עניינים אלו עוררו מהומות רבות עוד לפני 1848, שאביב העמים היה שיאן. ב-1820 התחוללה מהפכה בספרד נגד כוונתו של פרננדו השביעי, מלך ספרד להנהיג משטר אבסולוטי במדינה, שהסתיימה לבסוף בניצחון הליברלים שאילצו את המלך להישבע אמונים לחוקה; ב-1830 אירעה מהפכת יולי בצרפת, בה הודח המלך שארל העשירי ובמקומו מונה לואי פיליפ, "מלך הבורגנים"; בעקבות ההצלחה בצרפת כינה הסופר היהודי לודוויג ברנה את העתיד להתרחש באירופה בשם "אביב העמים" והתעוררו מהומות גם בפיימונט ובנפולי שבאיטליה, אך אלה דוכאו בידי אוסטריה; מהומות שפרצו בנובמבר 1830 בוורשה דוכאו ב-1831 בידי רוסיה; בגרמניה זכו הנובר, סקסוניה ובראונשוויג להרחבה של זכויות האזרח; בלגיה זכתה בעצמאות לאחר שמרדה בהולנד; אוסטריה דיכאה התקוממויות בצפון איטליה, וב-1846 דיכאה גם מרד בקרקוב וסיפחה אליה עיר זו. בשנת 1847 נאבקו בשווייץ הקנטונים הקתוליים השמרניים בקנטונים הפרוטסטנטיים הליברליים יותר. ניצחון הפרוטסטנטים נחשב לניצחון הראשון של כוחות ליברליים באביב העמים.
מידע רנדומלי על הביטוי "חורף ":
חֶלְזוֹנוֹת, או קונכיתנים (שם מדעי: Gastropoda), הם בעלי חיים המהווים את המחלקה הגדולה ביותר במערכת הרכיכות. מוכרת ביותר במחלקת החלזונות תת-מחלקת השבלולים (Pulmonata).
קיימים לפחות 60,000 מינים של חלזונות, ועוד ידוע על מינים רבים שנכחדו. בעבר חילקו אותם הזואולוגים לשלוש תת-מחלקות (המיון הוא על פי מערכת הנשימה):
אך מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים הראו שקבוצות אלה אינן מונופילטיות (כלומר: קלייד המורכב מאב-קדמון וכל צאצאיו) ולכן אינן קבוצות טבעיות במיון עולם הטבע. בשנים האחרונות נעשה מחקר על מנת למיין את החלזונות מחדש.
גוף החילזון מורכב משלושה חלקים עיקריים:
ראש – הראש נושא את הלוע ואת אברי החישה. אברי החישה הם למעשה שני זוגות משושים וזוג לחיים עשיר בקולטנים המכסה את הלוע. הראש מצויד בלסתות חזקות וחסרות שיניים, לשון מחוספסת מכוסה במאות שיני גריסה וטחינה הנקראת "מגרדת".
רגל – הרגל היא איבר התנועה. יש לה סוליה שטוחה ושרירית המצופה באפיתל המפריש ריר דביק. ריר זה מתקרש במגע עם אוויר ומהווה קרום חלק המגן על הסוליה בזמן התנועה (יש ספרי לימוד הטוענים שחילזון יכול לזחול על תער גילוח מבלי להיחתך). הרגל השרירית מאפשרת לחילזון להיאחז ולהיצמד למשטחים חלקים (בשילוב עם הריר אותו הרגל מפרישה), לזחול ולשחות (תלוי במין).
מידע רנדומלי על הביטוי "קיץ":
מכת חום (בלועזית: היפרתרמיה, Hyperthermia) היא עלייה חריגה בטמפרטורת הגוף הנגרמת בגלל בעיה בפליטת החום הנוצר בו ופגיעה במנגנון ויסות החום, דבר הגורם לפגיעה ברקמות הגוף שנועדו לפעול בצורה אופטימלית בטמפרטורה שבין 36 ל-38 מעלות צלזיוס.
להבדיל מ"התייבשות", המוגדרת כחסר בנוזלים (דהידראציה), "מכת חום" היא מצב שבו, בדרך כלל עקב חשיפה לטמפרטורות גבוהות ביחד עם פעילות גופנית מאומצת, נפגע מנגנון ויסות החום של הגוף ונגרמת הצטברות חום בגוף ועלייה בטמפרטורת הגוף, מה שמביא בעקבותיו להרס רקמות ועלול לגרום אף למוות במקרים קיצוניים.
במכת חום קלה התסמינים יכולים להתבטא רק בדופק מהיר, סומק, הזעה מרובה, כאבי ראש, סחרחורת קלה ובלבול עקב פגיעה במערכת העצבים המרכזית. במכת חום חמורה, תעלה בדרך כלל טמפרטורת הגוף על 40 מעלות צלזיוס, העור יהיה חם, יבש וסמוק, ולעתים ייגרמו הזיות, פרכוסים ואובדן הכרה. חלק מהתסמינים כמו דופק מהיר, חולשה ובלבול עד מצב עילפון, יכולים להיות קיימים במצב של התייבשות, אך במצב של התייבשות תתלוה גם תחושת צמא, יובש בפה, לחץ דם נמוך והיעדר הזעה.
בדרך כלל טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה או פעילות גופנית מאומצת מאוד ולעתים צירוף של השניים. גם עליה בחום הגוף עקב מחלה עלולה להתפתח למכת חום.
מידע רנדומלי על הביטוי "סתיו":
קיץ אינדיאני (באנגלית: Indian summer) הוא תקופה של מזג אוויר שטוף שמש וחמים בסתיו, זמן לא רב לפני בוא החורף באזורים קרים. הקיץ האינדיאני מופיע בדרך כלל אחרי הכפור הראשון, בספטמבר, אוקטובר או ראשית נובמבר בחצי הכדור הצפוני ובמרץ, אפריל או ראשית מאי בחצי הכדור הדרומי. הוא עשוי להחזיק מעמד ימים ספורים בלבד או להימשך שבוע ויותר.
התאריכים שבהם אפשר לצפות להתרחשות הקיץ האינדיאני אינם מדויקים, בהכרח, בשל הווריאציות בדפוסי אקלים בכל אחד מחצאי הכדור. במדינת מינסוטה הצפונית בארצות הברית, למשל, מזג אוויר חמים של קיץ אינדיאני מופיע, על פי רוב, במועד מוקדם, באמצע אוקטובר ולא בראשית נובמבר. סן פרנסיסקו שבקליפורניה מהווה דוגמה לקיץ אינדיאני בחודש ספטמבר, שהוא החודש החם ביותר בשנה, חום הנמשך אל תוך חודש אוקטובר.
באשר למהות הקיץ האינדיאני וטיבו יש רעיונות שונים בחשיבה המודרנית, אבל ההערכה המקובלת ביותר אומרת, שכדי להכריז על הופעתו של קיץ אינדיאני, הטמפרטורה חייבת לעלות על 21 מעלות צלזיוס במשך שבעה ימים אחרי יום שוויון היום והלילה של הסתיו (22 בספטמבר).
בקנדה ובחלקן הצפון-מזרחי של ארצות הברית, הכרחית נוכחות כפור על פני הקרקע לפני גל של מזג אוויר חמים יותר, כדי שאפשר יהיה לראות בתקופה זו קיץ אינדיאני.
מידע רנדומלי על הביטוי "אביב":
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בין השנים 1848 ל-1849.
הסיבות לאביב העמים היו שונות ממדינה למדינה, אך המשותף ביניהן היה: רצון לאיחוד, התפתחות רגשות לאומיים ורצון להשתחרר משלטון של מעצמה.
לאחר תבוסת נפוליאון בתחילת המאה ה-19, ניסתה אירופה להשיב את המצב לקדמותו תחת הנהגתם של שליטי אירופה שלפני המהפכה. המהלך התנהל בצורת כנסים ודיונים, שהעיקרי בהם היה קונגרס וינה, שבו החליטו המנהיגים על חלוקה מחדש של שטחי מדינות אירופה, על שלטון ריכוזי, ועל דיכוי מהומות ליברליות. באוסטריה שב לשלוט בית הבסבורג, ובצרפת שב לשלטון בית בורבון כחלק מ"הרסטורציה". כל זאת על מנת לשמור על "שיווי משקל" באירופה.
מהלכים אלו עוררו זעם מסיבות רבות. המיתון, יחד עם משבר כלכלי עמוק וחורף קשה במיוחד ב-1847, הובילו לעליית מחירי המזון. השלטון האבסולוטי עורר זעם אצל הליברלים, בייחוד באימפריה האוסטרית, שבה הונהגה צנזורה וסתימת פיות בהנהגתו של הקנצלר מטרניך, וכן חוסר ההתחשבות של המנהיגים בשאיפות הלאומיות, כגון אלו של איטליה וגרמניה.
עניינים אלו עוררו מהומות רבות עוד לפני 1848, שאביב העמים היה שיאן. ב-1820 התחוללה מהפכה בספרד נגד כוונתו של פרננדו השביעי, מלך ספרד להנהיג משטר אבסולוטי במדינה, שהסתיימה לבסוף בניצחון הליברלים שאילצו את המלך להישבע אמונים לחוקה; ב-1830 אירעה מהפכת יולי בצרפת, בה הודח המלך שארל העשירי ובמקומו מונה לואי פיליפ, "מלך הבורגנים"; בעקבות ההצלחה בצרפת כינה הסופר היהודי לודוויג ברנה את העתיד להתרחש באירופה בשם "אביב העמים" והתעוררו מהומות גם בפיימונט ובנפולי שבאיטליה, אך אלה דוכאו בידי אוסטריה; מהומות שפרצו בנובמבר 1830 בוורשה דוכאו ב-1831 בידי רוסיה; בגרמניה זכו הנובר, סקסוניה ובראונשוויג להרחבה של זכויות האזרח; בלגיה זכתה בעצמאות לאחר שמרדה בהולנד; אוסטריה דיכאה התקוממויות בצפון איטליה, וב-1846 דיכאה גם מרד בקרקוב וסיפחה אליה עיר זו. בשנת 1847 נאבקו בשווייץ הקנטונים הקתוליים השמרניים בקנטונים הפרוטסטנטיים הליברליים יותר. ניצחון הפרוטסטנטים נחשב לניצחון הראשון של כוחות ליברליים באביב העמים.
מידע רנדומלי על הביטוי "חורף ":
חֶלְזוֹנוֹת, או קונכיתנים (שם מדעי: Gastropoda), הם בעלי חיים המהווים את המחלקה הגדולה ביותר במערכת הרכיכות. מוכרת ביותר במחלקת החלזונות תת-מחלקת השבלולים (Pulmonata).
קיימים לפחות 60,000 מינים של חלזונות, ועוד ידוע על מינים רבים שנכחדו. בעבר חילקו אותם הזואולוגים לשלוש תת-מחלקות (המיון הוא על פי מערכת הנשימה):
אך מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים הראו שקבוצות אלה אינן מונופילטיות (כלומר: קלייד המורכב מאב-קדמון וכל צאצאיו) ולכן אינן קבוצות טבעיות במיון עולם הטבע. בשנים האחרונות נעשה מחקר על מנת למיין את החלזונות מחדש.
גוף החילזון מורכב משלושה חלקים עיקריים:
ראש – הראש נושא את הלוע ואת אברי החישה. אברי החישה הם למעשה שני זוגות משושים וזוג לחיים עשיר בקולטנים המכסה את הלוע. הראש מצויד בלסתות חזקות וחסרות שיניים, לשון מחוספסת מכוסה במאות שיני גריסה וטחינה הנקראת "מגרדת".
רגל – הרגל היא איבר התנועה. יש לה סוליה שטוחה ושרירית המצופה באפיתל המפריש ריר דביק. ריר זה מתקרש במגע עם אוויר ומהווה קרום חלק המגן על הסוליה בזמן התנועה (יש ספרי לימוד הטוענים שחילזון יכול לזחול על תער גילוח מבלי להיחתך). הרגל השרירית מאפשרת לחילזון להיאחז ולהיצמד למשטחים חלקים (בשילוב עם הריר אותו הרגל מפרישה), לזחול ולשחות (תלוי במין).