מקצוע בבית החולים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מקצוע בבית החולים.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אחות, רופא, סניטר .
מידע רנדומלי על הביטוי "אחות":
מדי האחות הם בגדי עבודה הנהוגים בבתי חולים ומרפאות ונילבשים על ידי אחיות במהלך עבודתן. מטרתם של מדים אלה היא לשמור על היגיינה ולמנוע הפצתם של חיידקים וזיהומים, וכך גם להעניק לאחיות מראה ייצוגי ולהבדילן מאנשי צוות רפואי אחרים. פרטי הלבוש העיקריים שכלולים במדי האחות המסורתיים הינם שמלה, סינר וכובע. עם זאת, מדי האחות המודרניים כוללים סקראבס או חלוק מעבדה וחליפת מכנסיים.
החל מימי הביניים ועד למאה ה-19, הנזירות שימשו כאחיות וטיפלו בחולים ופצועים. בזמן עבודתן לבשו את בגדי הנזירות שלהן שכללו גלימות מסורתיות וכיסויי ראש שהסתירו את שיערן. הגלימות היו ארוכות ורחבות, עיצובן פשוט וצבען לרוב היה כהה. צבעו של כיסוי הראש היה ברובו לבן. מראה זה וערכי הצניעות, הפשטות והפונקציונאליות שקידם השפיעו על עיצובם של מדי האחות בתקופות מאוחרות יותר.
במהלך המאה ה-19, הפך הסיעוד למקצוע ממוסד, והאחיות נדרשו לעבור הכשרה כדי לעסוק בו. עקב כך, הופיע בקרב האחיות הרצון לעצב מדים ייחודיים שיעניקו להן הכרה וכבוד מקצועי, ויעזרו להבחין בינן לבין נשים אחרות העובדות למחייתן: משרתות, טבחיות וכובסות. ב-1851, עוצבו מדי האחות הרשמיים הראשונים על ידי פלורנס נייטינגייל, חלוצת הסיעוד המודרני בבריטניה. מדים אלה שימשו את האחיות שטיפלו בפצועים במהלך מלחמת קרים. הם כללו שמלה ארוכת שרוולים שנתפרה מבד טוויד אפור, קרדיגן צמר ושכמייה. נוסף לכך, לבשו האחיות סינרים ארוכים ורחבים, מגני שרוולים וצווארונים הניתנים להסרה. על ראשן חבשו כובעי בד לבנים מעומלנים. פרטי לבוש אלה תרמו לשמירה על ההיגיינה בשדה הקרב, ויצרו מראה אחיד שנתפס כמנחם בעיני החיילים.
מידע רנדומלי על הביטוי "רופא":
שבועת הרופאים, או שבועת הִיפּוֹקְרָטֵס, היא שבועה שמקבלים על עצמם מרבית הרופאים בתחילת דרכם. נהוג לומר את השבועה עם סיום הלימודים בבית הספר לרפואה.
השבועה נחשבת כבסיס לאתיקה הרפואית המודרנית, אולם היא לא מהווה מסמך משפטי מחייב. בשבועה מתחייב הרופא לנסות להציל חיים, לא לגרום נזק לחולה, לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית. היות שבשבועה המקורית, המיוחסת להיפוקרטס, מופיעים סעיפים שאינם רלוונטיים לימינו, מקובל כיום להשתמש בנוסחים מודרניים המבוססים על הגרסה הקדומה. בנוסחים אלו יש התייחסות לעניינים נוספים שלא מופיעים בנוסח המקורי, כגון החובה לתת טיפול שוויוני לכל אדם באשר הוא אדם.
הנוסח המקורי של שבועת הרופאים מיוחס להיפוקרטס היווני, הנחשב לאבי הרפואה. אין ודאות שאכן היפוקרטס כתב את השבועה, אולם ניתוח של הטקסט מראה שהיא מתאימה לסגנון של המאה ה-4 לפנה"ס, שבה חי היפוקרטס, ושהסגנון מתאים לאסכולה של פיתגורס, שהיפוקרטס היה קשור אליה. כבר בתקופות קדומות עסקו בשאלה אם שבועה זו וכתבים אחרים שמיוחסים להיפוקרטס אכן נכתבו על ידו. גלנוס טען שכתבים אלו לא בהכרח נכתבו על ידי היפוקרטס, אך הם מייצגים נאמנה את דעותיו ואת השקפותיו בענייני רפואה. גישה זו מקובלת גם כיום.
מידע רנדומלי על הביטוי "סניטר ":
גילוח הוא פעולה של הסרת שיער מהגוף באמצעות תער, סכין או מכונת גילוח.
הגילוח הנפוץ ביותר הוא הסרת שיער הפנים אצל גברים. נשים רבות מסירות את השיער מרגליהן באמצעות גילוח; יש נשים וגברים המגלחים לעתים את שיער בית השחי, שיער החזה, שיער הערווה או שיער הראש.
גילוח הוא השיטה הנפוצה ביותר להסרת שיער. הגילוח הוא סוג של דפילציה (Depilation) – שיטה להסרת שיער בה נותרים שורשי השערות בעומק האפידרמיס אשר ממשיכות להצמיח את השערה בקצב זהה גם לאחר הגילוח. לעומת זאת, שיטות אפילציה (Epilation) עוקרות את השערה בשלמותה (הן את החלק שבולט מחוץ לעור והן את שורש השערה). בשונה מהגילוח, שיטות אלו מלוות בכאב (מריטה ב"שעווה" או הסרת שיער באמצעות מכשיר מריטה חשמלי, הסרת שיער באמצעות מכשיר לייזר).
ניתן להתגלח באמצעות תער, סכין גילוח או באמצעות מכונת גילוח, שיש בה סכינים הרוטטות או מסתובבות באמצעות מנוע חשמלי. התנגדות השיער לחיתוך בגילוח בתער פוחתת עם הרטבת העור ועוד יותר לאחר מריחתו במשחת גילוח, קצף גילוח או ג'ל גילוח. תפקידם העיקרי של אלה, לרכך את השיער ובכך לצמצם את התנגדות השיער לחיתוך. משחות גילוח עשויות להכיל בושם, חומרים אנטיספטיים וכן חומרים לקירור העור ומניעת רגישותו לגילוח.