הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: נבוב.
זוהי הגדרה בת 4 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: חלול, ריק מתוכן, שדוף .
קצת על מטען חלול:
מטען חלול (Shaped Charge) הוא מטען המתבסס על אנרגיה קינטית המופקת מפיצוץ מטען נפץ על מנת לחדור מיגון, לרוב של נגמ"ש או טנק. שמות נוספים למטען הם Hollow charge או HEAT (ר"ת של High Explosive Anti-Tank). מטען זה מופיע לרוב כחלק מראש קרבי (רש"ק) של פגז, רקטה או טיל.
ככלל, המטען החלול מורכב ממעטפת ובתוכה חומר נפץ המסודר סביב חלל חרוטי (ומכאן השם "מטען חלול"), עליו נשענת שכבה דקה של חומר מתכתי ("ליינר") – בדרך כלל נחושת. כאשר חומר הנפץ מתפוצץ, נוצר גל הלם מאונך לדופן החרוט, אשר מתחלק לווקטור למרכז החרוט ווקטור לכיוון פתח החרוט. הווקטורים לכיוון מרכז החרוט מאיינים אחד את השני (בשל הסימטריה הגלילית של המטען), וכך מתקבל גל הלם הנע בכיוון צירו של החרוט. גל הלם זה גורם לקריסת השכבה המתכתית מבפנים החוצה (כעין הפיכת גרב פנים חוץ) ולהפיכתה לסילון לוהט בעל אנרגיה קינטית גבוהה, המיועד לחדירת שריון.
גילוי התוצא שעל פיו בנוי המטען החלול מיוחס לצ'ארלס מונרו, כימאי שעבד בתחנת המחקר לחקר הטורפדו של צי ארצות הברית בניו-פורט, רוד איילנד. במסגרת עבודתו גילה כי כאשר מארז של כתונת נפץ, אשר שם היצרן מוטבע בו, התפוצץ בסמוך ללוח מתכת, האותיות נחרטו אל תוך המתכת. התופעה נקראה על שמו – "אפקט מונרו".
בתחמושת הנורית אל המטרה, כגון רקטות, מעטפת המטען מעוצבת בצורה אווירודינמית ומכילה את המרעום בחזיתה, שכן לצורך השגת יעילות מרבית, על המטען להיות מופעל במרחק מה מן המטרה, כדי לאפשר מרחק האצה מיטבי לסילון (Stand Off). המרעום בנוי בדרך כלל מגביש פיאזואלקטרי, אשר הופך את מכת הפגיעה למתח חשמלי המצית את חומר הנפץ ומתחיל את תגובת השרשרת של הפיצוץ.
על פי רוב, כושר החדירה של המטען החלול עומד ביחס ישר פחות או יותר לקוטרו של המטען. על כן, נהוג לציין מדדים שונים הקשורים למטען החלול כפונקציות של קוטר המטען. לדוגמה, מרחק ההאצה האופטימלי הוא בסדר גודל של ארבעה קוטרי מטען. דהיינו, כדי לקבל חדירה מיטבית עבור מטען חלול שקוטרו הוא 10 ס"מ, יש להפעיל את המטען כארבעים ס"מ מהמטרה.
הסכנה העיקרית שבחדירת סילון המתכת לטנק היא בפיצוץ התחמושת הנמצאת בו ויצירת תגובת שרשרת הרסנית.
המטען החלול הוא החימוש הנפוץ ביותר של רקטות נ"ט, וטילים נגד טנקים וקיים גם במוקשים מסוימים. כמו כן נעשה שימוש במטעני חבלה ופצצונות נ"ט. גרסה מתקדמת יותר של מטען חלול, הנפוצה בעיקר ברקטות וטילי נ"ט, היא ראש נפץ כפול ("טַנְדֵּם") המיועד נגד מיגון ריאקטיבי, כך שראש הנפץ הראשון מייזם את המיגון הריאקטיבי, וראש הנפץ השני פועל על שריון הכלי.
גרסה נוספת של המטען החלול היא מטען קלע אשר בו הליינר מעוצב בצורה כיפתית. עיצוב זה מגדיל את טווח החדירה האפקטיבי על חשבון החדירות עצמה.
קיימים גם שימושים אזרחיים למטען חלול, כגון ניקוב חורים בשכבות סלע קשות בהפקת שמן אדמה.
כנגד הרש"ק החלול פותחו שני סוגי מיגונים:
מיגון ריאקטיבי – מעיל קסטות המכילות חומר נפץ הודף שמטרתם להטות את סילון ה"ליינר" בעת פגיעה בכלי, ובכך למנוע מה"ליינר" לחדור.
מיגון כלוב – שריון סורגי מתכת מעל השריון הפסיבי הראשי שמטרתו לייזם את הפעלת המטען החלול במרחק-מה משריון הכלי, כדי לפגוע ביעילות חדירתו של הסילון הנוצר.