סוג של קינוח | ישראוורדס עזרה בתשחץ ותשבץ

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: סוג של קינוח .
זוהי הגדרה בת 13 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: מוס, םאי, ופל, לפטן, מרנג, טארט, עוגה, פאדג', רפרפת, גלידה, פנקוטה, בקלווה, טירמיסו, פבלובה, אקלר.

מידע רנדומלי על הביטוי "מוס":

קרם בוואריה (בצרפתית: Crème bavaroise) הוא שמו של קינוח קרמי ממקור צרפתי, הקרוי על שם מדינת בוואריה שבגרמניה.

קינוח זה מבוסס על קינוח בווארי מסורתי העשוי מקרם המקורר בתבנית ונהפך על צלחת הגשה.

ניתן לעשות שימוש בקרם זה למילוי סופגניות או כחלק מהקינוח שארלוט.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה קרם בוואריה קינוח אופנתי במסעדות ישראליות. בישראל קיימת גם גרסה תעשייתית שלו – אבקה להכנה מהירה של הקרם.

מוס בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ופל":

דפוס אפיפיות הוא מכשיר להכנת אפיפיות וגופרות. על פי רוב, דפוס אפיפיות יהיה מורכב משני לוחות שטוחים בעלי דוגמה כלשהי, המורכבים על ציר, כך שניתן לסגור אותם זה על גבי זה בלחץ ולפתוח אותם לחלופין באמצעות ידית.

אופן הכנת האפיפית בדפוס כולל יציקה של בלילה על הלוח התחתון וסגירה של הלוח העליון עליו, כך שהבלילה תתפשט בתווך הצר בין שני הלוחות ותתבשל בחימום לצורת הדוגמה המוטבעת.

בעבר היו דפוסי אפיפיות עשויים לוחות ברזל גדולים, ומתקן הלחץ היה כולל ידית ארוכה וגלגלי שיניים. כיום רובם עשויים סגסוגת אלומיניום בציפוי טפלון, וגודלם קטן מספיק על מנת להסתפק בידית מכנית פשוטה.

קיימים דפוסי אפיפיות בעלי חימום עצמאי (בחיבור לחשמל, למשל) וכאלו המיועדים לחימום מעל אש.

דפוסי האפיפיות הראשונים שנראו בדומה לצורתם היום נוצרו באזור הולנד וגרמניה במאה ה-12. הדפוסים הללו היו גדולים, בגודל של שולחן ביתי, והיו מטביעים דוגמאות מפורטות מאוד על האפיפית, כגון נופים, שלט אצולה ואיקונות דתיות. דפוסי האפיפיות הגדולים הונחו על אש גלויה (לעתים באח ביתית) על מנת לחממם.

ב-1869 נרשם הפטנט הראשון לדפוס אפיפיות בארצות הברית, על ידי קורנליוס סווארת'ות. הדפוס שרשם היה ממוקם מעל כיריים מופעלות בגז או פחמי עץ, והציר היה מוגן בשרוול ברזל יצוק.

ופל בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מרנג":

מרשמלו (מאנגלית: Marshmallow, להאזנה (מידע · עזרה)) הוא ממתק בעל מרקם ספוגי. הוא מיוצר במגוון צבעים וצורות. הצבעים המקובלים הם לבן וורוד.

בצורתו המודרנית, המרשמלו מורכב מסוכר או עמילן תירס וחלבון ביצה ליצירת מרנג, ג'לטין, גומי ערבי וחומרי טעם. במתכון המסורתי משתמשים בתמצית שורש צמח הנטופית הרפואית (בת משפחה של החוטמית) במקום בג'לטין. צמח זה מכונה באנגלית "מרשמלו" ("Marsh Mallow" – מילולית: חלמית ביצות), ומכאן שם הממתק.

מרשמלו יוצר באופן מסחרי לראשונה בסוף המאה ה-19. החל משנת 1948 מייצרים אותו בצורת גלילים רכים קצרים, שעליהם מפזרים תערובת אבקת קמח תירס וסוכר.

את המרשמלו ניתן לאכול בצורתו המקורית, קלוי או כתוסף למזון אחר:

רוב המרשמלו המיוצר באופן מסחרי כיום מכיל ג'לטין במקום תמצית שורש צמח המרשמלו, וזאת בגלל עלותה הגבוהה יחסית של התמצית. לכן צמחוניים מעדיפים שלא לאכול מרשמלו זה, ולחלק מהדעות הוא בעייתי עבור מקפידים על כשרות מאחר שג'לטין מיוצר מעצמות או עורות של בעלי חיים.

ניתן לייצר מרשמלו צמחוני על ידי שימוש במתכון המסורתי שאינו מכיל ג'לטין או שימוש בתחליפי ג'לטין שאינם מן החי. עבור שומרי כשרות המחמירים שלא לאכול ג'לטין העשוי מחלקי בעלי חיים שאינם כשרים, ניתן לייצר מרשמלו מג'לטין המופק מעצמות דגים כשרים.

מרנג בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "טארט":

דף קטגוריה זה כולל את 15 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 15 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 80 הדפים הבאים, מתוך 80 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

טארט בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "עוגה":

עוגת גבינה היא עוגה מתוקה על בסיס גבינה.

עוגת גבינה נחשבת לאחד מהקינוחים הנפוצים ביותר בעולם וככל הנראה לאחד מהוותיקים ביותר המכילים מוצר חלב שאינו חלב. האיזכור המתועד הראשון של עוגת גבינה היה במהלך המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס כתב בנושא הכנת עוגת גבינה בספרו 'De agri cultura'.

עוגת גבינה יכולה להכיל גבינת ריקוטה (בעיקר באיטליה), גבינת קווארק (בעיקר בגרמניה) ועוד, אך השימוש הנפוץ הוא בגבינת שמנת. מוצרים נוספים המעורבבים בדרך כלל עם הגבינה הם סוכר, ביצים, שמנת ולעתים קרובות גם פירות. וניל ושוקולד משמשים לעתים לשם העשרת הטעם, וכן ציפוי על בסיס שוקולד או פירות יער (בעיקר תות שדה). בסיס העוגה הוא בדרך כלל פרוסה של עוגת ספוג או בצק פריך אפוי. "עוגת גבינה קרה" הוא כינוי רווח לעוגת גבינה ללא אפייה. עוגות גבינה מכוסות פעמים רבות בשטרויזל (פרורים גסים מגרסה של בצק פריך).

תהליך אפיית עוגת גבינה הוא מבוקר ביותר ומתבצע לרוב בשלבים. העוגה נוטה להיסדק במהלך האפייה, כתוצאה מתהליך התמצקות של הביצים המוקצפות שבעיסה. אחת מהדרכים למניעת ההיסדקות היא אפיית העוגה באמבט מים חמים, דבר שגורם לאפייה אחידה בכל חלל התנור. שיטה נוספת היא הוספת קורנפלור (עמילן תירס) לתוך העיסה. בדרך כלל יש להפריד את דפנות העוגה מן התבנית לקראת תום האפייה, כדי שלא יווצר שקע במרכז העוגה.

עוגה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פאדג'":

חוּמִיּוֹת או בְּרָאוּנִיז (אנגלית: Brownies, "בראון" באנגלית – "חום") הן סוג של עוגות שוקולד הקרויות על שם צבען החום. האיזכור הראשון של עוגות אלה מקורו בקטלוג רשת החנויות סירז משנת 1897.

העוגיות מהוות למעשה קוביות שנחתכו מעוגת שוקולד נמוכה מאוד הממולאת לעתים קרובות באגוזים (בעיקר, אגוז מלך), ולפעמים בפצפוצי שוקולד או חמאת בוטנים. בלילת העוגה סמיכה מאוד בגלל כמויות קמח, שומן ושוקולד גדולות לעומת הביצים. במתכון המקורי הביצים אינן מוקצפות כלל. יש המצפים את החומיות בציפוי שוקולד.

אגדה אורבנית שאין לה ראיות טוענת כי מקור עוגיות אלה בטבח ששכח להוסיף אבקת אפייה למתכון של עוגת שוקולד. לפי גרסה אחרת הומצאו החומיות במלון פאלמר האוס שבשיקגו במהלך תערוכה העולמית של שיקגו (1893) – על פי גרסה זו רצו בעלי המלון למכור עוגות שוקולד קטנות לגברות שביקרו בתערוכה על מנת שהגברות יוכלו לאכול את העוגות במפיות מבלי להתלכלך.

בארצות הברית, מולדת הבראוניז, נוהגים להגיש את החומיות עם גלידה או קצפת.

וריאציה על החומיות הן הזהוביות (באנגלית: Blondies) הנעשות בדומה לחומיות, כאשר סוכר חום מחליף את השוקולד או הקקאו, והן מכילות שוקולד לבן.

פאדג' בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "רפרפת":

חביצה (באנגלית: Custard – "קאסטרד") היא קרם העשוי חלב או שמנת וחלמון ביצה. קרם זה משמש ליצירת סוגי קינוחים רבים במטבח האנגלי. הקרם מתובל לרוב בוניל וסוכר, ולעתים גם בתבלינים מלוחים או חריפים להכנת פשטידות ומאפים.

לצורך הכנת הקרם, מערבבים את המרכיבים, ומבשלים באמבט מרים.

השימוש בתערובות ביצים וחלב בבישול אירופאי ובייחוד במטבח האנגלי מקורו בימי הביניים (ומבוסס על מאכלים מהמטבח הרומאי). מקור המילה הלועזית – "קאסטרד" באנגלית עתיקה ומשמעה בצק של טארט, אף שבספרי מתכונים מהמאה ה-15 מופיע המאכל בשם "קרם מורתח" (Creme Boylede).

רפרפת בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "גלידה":

וָפֶל או אֲפִיפִית הוא מאפה העשוי מבלילה הדומה לבלילת חביתית, שחוממה במכשיר הטבעה הקרוי דפוס אפיפיות (Waffle iron). לוופל צורת חריצה ייחודית של שתי וערב, הנוצרת בשל מבנה המכשיר.

בישראל המאכל לא צבר פופולריות כמו בארצות אחרות בעולם, רוב המסעדות המקומיות אינן מציעות ופלים בתפריט מנות הקינוח, אך מאידך הולכות ומתרבות הגלידריות המציעות מנה זו. ישנם ישראלים שאינם מכירים עדיין את המאכל ונוטים להתבלבל ולחשוב כי מדובר בחטיף אשר מכונה בישראל "ופל", "ופלה" או "בפלה". בישראל מכשירים ביתיים להכנת ופלים אינם נפוצים כשלעצמם, אך רבים ממכשירי קליית הכריכים (בהם הכריך נקלה בין שני משטחי מתכת בעלי תבנית פסים) נמכרים עם משטחים נוספים, בתבנית שתי וערב, המיועדים להכנת אפיפיות.

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: לא זאת החלוקה המקובלת לסוגים בעולם, אלא המצאה של מסעדות ישראליות שמתמחות בדגים מסוג פילה.

הוופל המודרני התפתח ככל הנראה מימי הביניים. יש אגדה המספרת על כך שהוופל הראשון נוצר כאשר אביר עוטה שריון קשקשים התיישב במקרה על התערובת החמה, וכך הוטבע בה הדגם של שתי-וערב . דפוסי האפיפיות הראשונים הורכבו משתי צלחות מתכת המחוברות בציר, ולהן ידית עץ. חלק מהמכשירים הוטבעו בחותמות או ציורי נוף. על פי השערות השימוש במכשיר היה באמצעות הנחתו מעל האש וסיבובו כל כמה שניות כדי לשמור על שני צידי הוופל חמים. בערים הוופל נמכר באמצעות עגלות, ולפי ציורים מהתקופה נראה שהוא היה בגודל של פיצה מודרנית.

גלידה בויקיפדיה