פחד גדול
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: פחד גדול.
זוהי הגדרה בת 8 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: פלץ, חיל, אימה, חיל ורעדה .
מידע רנדומלי על הביטוי "פלץ":
איסאק פלץ, הידוע בשם-העט "י. פלץ", (רומנית: Isac Peltz; 12 בפברואר 1899 – 10 באוגוסט 1980), סופר ועיתונאי יהודי רומני. נחשב "המספר היהודי המובהק ביותר בספרות הרומנית של המאה העשרים" (א"ב. יפה).
נולד בבוקרשט, רומניה לנתן פלץ. כבר בגיל צעיר הוא התפרסם כעיתונאי בעל עט מושחז ומאמריו התפרסמו בעיתונים "אדוורול"("האמת"), "דימיניאצה", ("דימינאצה") ("הבוקר"), "הלהבה" ורומניה ספרותית. בהיותו בן 21 הכיר את אשתו לעתיד, לוטי פלדמן בת ה-19 ובמהרה נשא אותה לאישה. לזוג היו שתי בנות, טאיה וליאה. הבית של איסאק פלץ היה מקום מפגש לסופרי בוקרשט ובהם גאלה גאלאקטיון Gala Galaction, צ'זאר פטרסקו Cezar Petrescu, קאמיל פטרסקו Camil Petrescu, יונל תאודוריאנו Ionel Teodoreanu ואחרים.
בנובמבר 1941 היה כלול בין הסופרים היהודים שמכירת ספריהם נאסרה והם הוכרזו בני ערובה.
יצירתו הספרותית של פלץ ינקה מההוויי של בוקרשט, בעיקר של השכונות היהודיות. בתקופה הקומוניסטית של רומניה, בשנת 1949 נעצר פלץ בעקבות הלשנה, הואשם בהיותו אויב המשטר, פושע מלחמה, פושע נגד האנושות וכדומה, בשנת 1950 נידון לשלוש שנות מאסר ולמרות השתדלותם של סופרים רומנים רבים, עבר שנה וחצי בבתי הכלא של רומניה.
מידע רנדומלי על הביטוי "חיל":
החיל היה חלק מבית המקדש, שהיה בין הסורג לבין כותלי בית המקדש.
חיל (חֵיל וגם חֵל) מוזכר במקרא יחד עם חומה, כחלק ממערכת הביצורים של העיר. התרגומים ומפרשי ימי הביניים מפרשים המונח חֵל כחומה נמוכה ליד החומה הגבוהה או כחפיר שליד החומה או כשטח ריק הנמצא בסמוך לחומה.
המרחק בין כותלי בית המקדש לסורג (שם עמד החיל), מכל אחת מארבע רוחות השמים, היה 10 אמות.
אורכו (מצפון לדרום) של הגבול החיצוני של החיל (שם נמצא הסורג), מכל אחת מארבע רוחות השמים, הוא 155 אמות, ורוחבו (ממזרח למערב) הוא 342 אמות. אורכו של הגבול הפנימי של החיל (שם נמצאים כותלי בית המקדש), הוא 135 אמות, ורוחבו הוא 322 אמות.
בצד המזרחי, ארבע האמות שבתוך החיל, הרחוקות מכותל עזרת הנשים, היה שטח מישורי, ובשש האמות הקרובות יותר לעזרת הנשים, היו מדרגות שגובהן ורוחבן של כל אחת מהן היה חצי אמה. בשאר הצדדים היה צורך ביותר משתים עשרה מדרגות להגיע אל המקדש, שהרי בתוך עזרת הנשים היו עוד חמש עשרה מדרגות שבהן עלו אל שטח העזרה.
אסור לאנשים שאינם יהודים להיכנס אל שטח החיל, וגם ליהודים טמאי מת אסורה הכניסה.
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת
מידע רנדומלי על הביטוי "אימה":
סרט אימה (לפעמים נקרא זוועתון) הוא סוגה קולנועית שתוכנו מכוון לעורר בצופים בו פחד, אימה, בעתה, חלחלה, חרדה, זעזוע או דחיה. סרטי האימה מבוססים במקרים רבים על עלילה הכוללת מפגש של בני אדם בכוחות אנושיים, על אנושיים או על טבעיים שכוונתם מרושעת או זדונית. סרטים מסוג זה נחשבו מסורתית לסוגה נחותה ופחותת ערך בקולנוע, וקושרו לעתים קרובות לעשייה קולנועית דלת תקציב והשראה, המתבססת על סיפורי עלילה נדושים, החוזרים על עצמם בשינויים קלים, וניסיונות הפחדה פשטניים באמצעות הצגת מחזות זוועה ומפלצות. עם זאת, במאי קולנוע בולטים רבים יצרו סרטים בז'אנר זה, ואחרים עשו שימוש באלמנטים המקושרים לסרטי אימה בסרטיהם, מה שהקנה לז'אנר מידה רבה יותר של לגיטימיות.
סרטי אימה רבים כוללים יצורים על טבעיים כמו ערפדים, מתים-חיים, רוחות רפאים וכיוצא באלה. בסרטי אימה רבים מופיעים בני אדם מרושעים, רוצחים סדרתיים, בעלי חיים טורפים, וכדומה, כשלהתנהגותם האלימה נוסף לעתים קרובות נופך על-טבעי. סוגת משנה אחרת בסרטי אימה מציגה מצבים בה מוטל על אדם, חיה או חפץ כישוף או איחוז הגורם להם להתנהג באופן חריג ואלים.
לעתים קרובות ממוקמת עלילת סרטי האימה במקום מוזר, תמוה ומעורר חרדה, לעתים קרובות מבודד ואפלולי, מתחת לפני האדמה, במערות, בבתי–קברות או בחללים צפופים וסגורים. במקרים אחרים, העלילה ממוקמת בסביבה יומיומית רגילה, העוברת שינוי רדיקלי כאשר כוח על-טבעי כלשהו מופעל בה.
מידע רנדומלי על הביטוי "חיל ורעדה ":
תומר פרסיקו (נולד ב-7 במאי 1974) הוא חוקר ומרצה בתחומי דתות העולם, העידן החדש והיהדות. פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, מלמד בתוכנית לדתות זמננו באוניברסיטת תל אביב ומרצה בעלמא בית לתרבות עברית. הוא פעיל חברתי למען חופש דת ובעל בלוג "לולאת האל", העוסק בנושאים אלה.
תומר פרסיקו נולד וגדל למשפחה חילונית בחיפה, בשכונות נווה שאנן ואחוזה. בגילאים 8–9 התגורר במשך שנתיים עם משפחתו בטורונטו, קנדה.
למד בבית הספר עירוני ג'. היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים". את שירותו הצבאי עשה בגרעין הנח"ל "אתגר" שישב בעמק יזרעאל. במהלך שירותו הצבאי היה קומונר ב"מחנות העולים" למשך שנה.
בתום שירותו הצבאי נסע עם בני הגרעין שלו לטיול במזרח. הוא שהה חודשיים בנפאל ושמונה חודשים בהודו. בראיון לשחר סמוחה בגלובס סיפר:
השינוי הגדול התרחש כשנסעתי להודו אחרי הצבא … בגלל שאני יסודי אמרתי לעצמי שאני אבדוק את הגורואים ואת דתות המזרח ואוכיח לעצמי שהכול שטויות, וכך אוכל לחזור הביתה שמח וטוב לב – אבל מה שקרה זה שגיליתי שלדעתי, לפחות, לא הכול שטויות. עשיתי שם קורס ויפאסנה וגיליתי הרבה דברים על עצמי ועל הקשר שלי עם העולם. אפשר לומר שבכמה שנים הראשונות לפאזה הרוחנית שלי הייתי די בודהיסט ובעשור האחרון התקרבתי למסורת אבותיי.