הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: רגולציה.
זוהי הגדרה בת 7 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אסדרה .
קצת על רגולציה:
רגולציה (בעברית: אסדרה) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים ורשויות. מקור המונח לטיני (Regulation), ומשמעותו המילולית (והמקורית) היא "להפוך לרגיל, להסדיר, לקיים בשגרה", אך ברבות השנים נוספו לו משמעויות שונות ואף מנוגדות כגון פיקוח, ויסות והטלת איסורים, וכך הוא מתפרש בימינו. הרגולציה כוללת מספר רמות של פעילות:
במישור החקיקתי
על ידי הרשות המחוקקת (בישראל – הכנסת) שהיא האחראית לאישור החוקים ולהסמכת הרשות המבצעת להתקין תקנות מכוח חוקים אלו.
במישור הביצועי:
על ידי משרדי הממשלה.
על ידי רשויות שונות (לדוגמה בישראל: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, רשות החברות הממשלתיות ועוד) הפועלות מכוח סמכות שהוענקה להן על ידי הרשות המחוקקת, הכוללות גם מנגנוני פיקוח ובקרה (רשויות פיקוח).
מידת החלוקה בין הרמות שונה בין המדינות, כאשר בחלקן משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר ובחלקן רשויות שונות, חלקן עצמאיות, אחראיות למרבית הרגולציה.
מטרתה של הרגולציה בכללותה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה הכולל את התנהגות הפרט, התנהגות הפירמות וחיי המסחר ומידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של אלו תוך נסיון להגן על כל אחד מהגופים מפני כוחו של האחר (לדוגמה, מונופול של פירמה או סרבנות תשלום של הפרט).
כיום, מקובל כי המונח רגולציה מתייחס בעיקר לרשות המבצעת ולרשויות פיקוח והסדרה (חלקן עצמאיות ללא יכולת התערבות קבועה של הממשלות) ופחות לרשות המחוקקת הנחשבת לקובעת "מדיניות על".
תאגידים רבים, בעיקר בענפים עתירי רגולציה, משקיעים רבות בהתאמת הייצור / מסחר לרגולציה בענף. השקעה זו כוללת אף גיוס עובדים שזהו תפקידם היחיד (משרות רגולציה).
עודף רגולציה הוא מצב בו התועלת הכלכלית מקיום הרגולציה הינה שלילית. בפרט מצב זה קורה שהתועלת (מניעת נזק) הכלכלית מהרגולציה נמוכה מהעלות של הרגולציה (הן עלויות אצל המפקחים, והן אצל המפוקחים). במצבים מסוימים של עודף רגולציה הענף הנמצא תחת משטר עודף הרגולציה עשוי להיסגר באופן מוחלט בשל חוסר כדאיות כלכלית לפעולה בענף. נהוג לחשוב שבישראל יש משטר של עודף רגולציה בתחומים רבים (בדירוגי השוואה פומביים ישראל מדורגת נמוך מאוד ביחס לכדאיות ביצוע עסקים, וביחס לסירבול בירוקרטי (הנוצר מעודף הרגולציה) – ובשנים האחרונות דירוג ישראל נופל בדירוגים אלו).
נלקח מויקיפדיה