שיגעון לדבר אחד
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שיגעון לדבר אחד.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מניה, דבקות, טירוף, טירדון, מונומניה.
מידע רנדומלי על הביטוי "מניה":
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 11 הדפים הבאים, מתוך 11 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "דבקות":
יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוציסט, מו"ל ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה.
קלצקין נולד בברזה קרטוסקה שברוסיה הלבנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום ביארוזה בבלארוס), למשפחה רבנית, בנם של הרב אליהו קלצקין (1852–1932), רב בלובלין ובקהילות רבות נוספות, מחשובי הפוסקים בדורו, ואשתו השנייה, ליבֶּה יֶנטה (ליבא יענטע), בתו של הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (תקס"ט–תרמ"ה), מחבר "ברית יעקב" ורבן של סמיאטיץ, וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.
לקראת סוף המאה ה-19, בהיותו בן 15 בלבד, נסע מערבה לגרמניה ורכש את השכלתו באוניברסיטת מרבורג, אצל הפילוסוף היהודי הרמן כהן. ב1903, בהיותו בן 20, נסע לקונגרס הציוני העולמי בבזל, הוקסם מדברי תיאודור הרצל, והפך לציוני נלהב. מאז התחיל לפרסם בעיתונות מאמרים ציוניים, ובין השנים 1909–1911 ערך את ביטאון התנועה הציונית בגרמניה, Die Welt, ועבד בקרן הקיימת לישראל עד שנת 1915.
בגיל שלושים סיים את לימודי הדוקטורט. בשנת 1915 היגר לשווייץ, והתחיל לפתח את הגותו הפילוסופית.
מידע רנדומלי על הביטוי "טירוף":
סכיזופרניה (מיוונית: schizophrenia, σχιζοφρενία; בעברית: שַׁסַּעַת) היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיזמה (initiative), בעיות קוגניטיביות (בזיכרון, קשב, פונקציות ניהוליות וכו'), התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי החוויות הפנימיות החריגות (ההזיות, מחשבות השווא) ועל ידי שיבושי מערכות בקרה (קוגניטיביות), קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי. מקרים קשים של סוגי סכיזופרניה מסוימים מהווים חלק משמעותי ממה שמכונה בשפה העממית כשם כללי "משוגע" או "שיגעון". סכיזופרניה היא מחלה בעלת מהלך מתמשך, עם אפשרות להתלקחויות חדות. למרות הסברה השגויה הרווחת בציבור, הנשענת במידת-מה על תרגום מילולי של שמהּ לעברית, סכיזופרניה אינה הפרעת זהות דיסוציאטיבית ("פיצול אישיות"). כוונת המילה "שסעת" או "נפש שסועה" במונח העברי ל"סכיזופרניה", הייתה לפיצול או אי תיאום בין תפקודים נפשיים שונים – רגש, חשיבה, התנהגות. אך שם זה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו תיאור מדויק לכל הצורות והביטויים המגוונים של מחלה זו.
מידע רנדומלי על הביטוי "טירדון":
הפרעה טורדנית-כפייתית במערכות יחסים (ROCD) היא צורה של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) שנסובה סביב מערכות יחסים, במיוחד מערכות יחסים רומנטיות. צורה זו של הפרעה טורדנית-כפייתית עלולה להוביל להשפעה שלילית על התפקוד במערכות היחסים, על הרגשת האדם בקשר או להימנעות מוחלטת מיצירת קשרים רומנטיים ארוכי טווח.
הפרעה טורדנית-כפייתית היא הפרעה מקשת ההפרעות האובססיביות הכוללת מחשבות פולשניות, דימויים ודחפים לא רצוניים המטרידים ומפריעים לחייו של הפרט (אובססיות), ולעתים קרובות סותרים את אמונותיו וערכיו. מחשבות פולשניות אלו מלוות בדרך כלל בהתנהגויות כפייתיות המכוונות ל"ניטרול" הפחדים; התנהגויות אלו מקלות באופן זמני על החרדה הנגרמת מהמחשבות הטורדניות. לאורך זמן, הניסיונות "לנטרל" את האובססיות מעלים את תדירותן של האובססיות ואת המצוקה והחרדה הנגרמות בגינן.
נושאים אופייניים לאובססיות כוללים פחד מזיהום, פחד מאחריות לפגיעה בעצמי או באחר וכו'. אובססיות נסובות לעתים סביב תחומי דת ומיניות. חלק מן הסובלים מההפרעה עשויים לחוות אובססיות הקשורות לתחושות במערכת היחסים בה הם נמצאים, או מערכת יחסים שהיו בה בעבר (ROCD).